הנחשף של יוסף

כאשר החטא מתהדק סביבנו, כאשר העולם דוחה אותנו, כאשר מתעוררות בעיות אפילו בתוך הקהילות שלנו (קונפליקטים ועוולות), אנו נוטים לעיתים קרובות להזדהות עם יוסף. טוב לקרוא שהיה מישהו שסבל מנזקים דומים, מישהו שנדחף לבור על ידי אחיו שלו כפי שאנו לפעמים עצמנו. אולם ההזדהות שלנו עם יוסף היא לעתים קרובות לא לגיטימית ומסוכנת. בהוראת הפרשה של השבוע שעבר, דיברנו על יוסף כדמותו של ישו. בנוסף, בין הדמויות המקדימות של המשיח, יוסף היה הטהור והקרוב ביותר לקדושת המשיח. יוסף היה אחד מהאינסטינקטים האנושיים הנטולי ביותר. עדיף להיות מאוד ערניים כשאנחנו משווים את עצמנו לדמות כזו, כי אנחנו יכולים להטעות את עצמנו בקלות. ליוסף אין חטא לזכותו, לפחות לפי התיאור המקראי. מהצד שלנו, רק לעתים נדירות אנו יכולים לומר זאת. גם את הבשורה הרעה שהובאה לאביו ציווה הקב"ה ואין בעניינו עניין של אשמה או כל שימוש לרעה בכוח. רק ה"טוב" האנושי וההומניזם כשלעצמם הם מקור הספקות וההאשמות נגד יוסף בדיוק כמו במקרים רבים אחרים של דמויות אחרות בתנ"ך או העם היהודי עצמו במהלך ההיסטוריה. בעולם כל כך אנושי ואגוצנטרי שבו אנו חיים כעת, זו הרוח המחפשת ללא הרף נסיבות מקלות על מנת להכשיר את החטא ולרמוס את מצוות ה' המנסה לגרום ליוסף להיראות כסחצן וולגרי. עושין תמיד את חטא הלשון הרע (לשון הרע).

כשאנחנו מסתבכים בצרות, אנחנו בדרך כלל מזהים את עצמנו עם יוסף באופן מיידי כאילו כדי לחזק את תמימותנו כביכול. עם זאת, לרוב, ליונאס עלינו להשוות את עצמנו. כי אכן, אם אנחנו בסכנה או נעלבים זה לרוב בגלל חוסר כפיפותנו לאדון. כשחושך מקיף אותנו, תמיד חשבו אם זה באמת הטנק של יוסף או ליתר דיוק פשוט הבטן של הדג שבו מצא את עצמו יונה כאשר נמלט מגורלו. שכן במקרה של יונה, בגלל אי-ציותו השליכו אותו המלחים מעל הסיפון. טוב לברר את המצב אחרת אנו מסתכנים להיחסם ברוח מבלי להיות מסוגלים להתקדם, כי אין לנו את הענווה לראות את פגמינו כדי להשתחרר על ידי תחנון חסד ה'. תמיד היינו רוצים שישוו אותנו ליוסף, כי אנחנו מרגישים את טהרתו ושואפים אליה בעצמנו. אנחנו מתקשים במיוחד להודות בטעויות שלנו וקל יותר להזדהות עם הזוכים. אבל ברוב המקרים צריך להסתפק בתואר הצנוע יותר של יונה כדי להתקדם ולהיראות קצת יותר כמו יוסף הנחשק. יונה נאלץ לסבול את תוצאות אשמתו. הוא היה באמת איש ה', נביא גדול, אחת הדמויות המובילות בתנ"ך, אך היו לו גם כמה דברים לעשות סדר ביחסיו עם האדון.

כל זה כמובן אינו מוציא אותנו מלהיות נתונים לרדיפות פחדניות ולא צודקות מעת לעת. בעיות לא עולות רק כשאנחנו מרדנים. ניתנה לנו ההבטחה הכבדה שנצטרך לסבול רדיפה בגלל אמונתנו במשיח. לעתים קרובות אנו מואשמים כוזב על ידי השכן שלנו ועלינו לסבול זאת בשתיקה. עלינו גם להימנע מליפול לקיצוניות השנייה ולשפוט כל הזמן את עצמנו, תמיד לנסות למצוא משהו לא בסדר איתנו, אפילו מה שאינו נכון, רק כדי לרצות את האדון ואת רוח הדתיות שלנו. זה חכם קודם להשתטח לפני הקב"ה לחשוב שאנחנו כמו יונה כדי שהוא מדי פעם מרגיע אותנו שבגלל טהרתנו ובשמו אנחנו נדחים על ידי אחרים. יהי רצון שהוא תמיד יהיה היחיד שיש לו את הזכות לנקוב בטבעו של הרוע שנותר בנו.

הענווה לא עוצרת כאן אגב. כי יש לנו יוסף משלנו. לעולם לא נוכל לדעת מי הם ומתי ואיך אנו דוחפים אותם לתחתית הבור. לעתים קרובות אנו חושבים להיות יוזפים למרות שאנו פשוט אחד מהאחים של זה שאנו מאמינים שהוא.

זאב שלמה 29/11/2013

Pin It on Pinterest

Share This