אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר׃ שמות כ"ב כ"ז
מלבד כבוד האדון והשליטים (ראה 77/613), יהודי המסורת מרחיבה את החוק הזה גם לכבוד השופטים.
אנו יודעים עד כמה שופטים פגיעים לכל מיני סכנות ואיומים כאשר מוטלת עליהם המשימה לגנות פושעים. כנציגי המשפט האזרחי כל הקללות של הנאשמים ובני משפחותיהם מצביעות עליהם ורבים מהם מקבלים איומים או אפילו נהרגים לפני תום המשפט.
לאור החוק הזה, אנו יכולים להבין מדוע דברים כאלה קורים. כי השופט לא מייצג את החוקים שלו. זה לא האינטרס האישי שלו לנסות אחרים. כשם שבבית דין ארצי, הכהן שהוא נציג בית הדין האלוקי, אינו פוסק לפי רעיונותיו ורצונותיו, אלא לפי חוק הקב"ה. השופט מיישם רק את חוק החוקה. החוקה הזו לא נכתבה על ידו, אפילו לא הוא שמחיל אותה ישירות, אלא הוא רק אוכף אותה, הוא רק משחק תפקיד של מתווך.
לכן, כל איום, רכילות או מרד נגד אדם שיודע ומייצג את מצוות ה' מנוגדים ישירות לקב"ה עצמו.
בגוף המשיח ברמת הרוח, זה בדיוק אותו הדבר. כמאמין שנולד מחדש שהמצוות התקיימו בו על ידי המשיח, טבעי שהעולם החיצון תוקף אותנו ושונא אותנו. למרות שהעולם לא מודע לכך בדרך כלל, זה נגד הנצח שהם קמים. זה נכון באופן טבעי רק במקרה שבו אנו חיים על פי רצונו ולא על פי הרעיונות הנפשיים והדתיים שלנו.
רוב נביאי האדון גורשו, הוגלו, נרדפו ולעתים קרובות נהרגו, מכיוון שבני דורם לא הצליחו לכבד את המצווה הספציפית הזו. כל נביאי הקב"ה היו אנשים שחוץ מגלימותיהם לא היה ברשותם כלום. לנביאים אלה לא היה עניין לפסוק את פסקי הדין שעליהם להכריז. חיים כנועים לחלוטין וניתוק מוחלט מהעולם היו המאפיינים של האנשים האלה, שבכך הצליחו להעביר באופן בלעדי את דבר הבורא.
המצב הנוח מאוד של סובלנות, כאשר אנו נמנעים באופן דיפלומטי מעימותים ואינם מכריזים על המצוות האלוהיות על מנת להימנע מפגיעה בבני אדם על ידי סתירת החוקים והמסורות שלהם, מוציא מכליל את כל התפקוד בתוך גוף המשיח.
כחברים בגוף המשיח, עלינו לתמוך במשימה הכבדה הזו. ראה גם 77/613 כבד את הנסיך ו-84-613 זכויות העשירים
זאב שלמה