חציית ים סוף
לעיתים קרובות אנו חווים את השגחת הקב"ה עד כדי כך שיש לנו הרושם שימים נפתחים לפנינו. במהלך חיינו כתלמיד, ישנם מצבים בהם אנו פשוט נחלצים ממצב מסוים ומי שרודפים אותנו פשוט טובעים בכעס של עצמם בעוד לצדנו, אנו ממשיכים את דרכנו על אדמה יבשה. בינתיים
העולם על כל סכנותיו ניצב משני עברינו כמו קירות מים אטומים הרמטית במחזה מבעית,
אך מבלי יכולת להגיע אלינו. עבור מאמין צעיר, מצרים ופרעה הם לעתים קרובות משפחה לא מאמינה או סתם משפחה דתית, כמו גם חברים ותיקים ומכרים אחרים. הם עושים כל שביכולתם למנוע ממך לצאת למדבר להגיש את קרבנותיך לה': קרבן אישיותנו. אז הקב"ה מפריד אותנו מהם בצורה מרהיבה והעוינות נפסקת, כאילו הושלכו הצבאות המצריים האלה לקרקעית הים. אנחנו מתקדמים ומגיעים לצד השני שבו יכולים סוף סוף להתחיל חיים חדשים.
עם זאת, יש עוד סיפור בתנ"ך שמרמז על מים וים. כאן מופיע המאסטר שלנו הולך על המים באמצע סערה. זוהי הגנה שבה, לאחר שהגיע לגיל רוחני מסוים, ה' דורש שגם אנחנו ניקח את חלקנו באחריות. עלינו לתרום מכוחנו האנושי כדי להתגבר על קשיים מסוימים. כאן הים כבר לא מופרד מצדנו, ואנחנו כבר לא הולכים בשביל יציב במיוחד,
אבל בנס קצת יותר "פשוט" עלינו ללמוד ללכת על המים בעצמנו.
אם אינך שייך יותר לעולם, אסור לדחות את העולם הזה יותר הצדה כדי שתוכל לעבור מנקודה אחת לאחרת. אתה בטח כבר יכול לדעת איך להתערבב עם העולם הזה מבלי ליפול אליו בחזרה. אתה צריך להבין יותר ויותר מה פירוש דבר ה' ישוע כשהוא אומר שלא תסור מהעולם הזה, אלא תישמר (יוחנן יז, טו). עליך לקחת אחריות לשמר את חייך הרוחניים.
בדרכנו של תלמיד, הקב"ה מציע לנו את השגחתו בהתאם למידת הניסיון, הכוח, החזון והחכמה הרוחנית שלנו. כל עוד אנחנו קטנים, חלשים או חסרי ניסיון, הוא מתערב בצורה דרמטית יותר. כך אנו רואים פתרונות דרסטיים בניסויים שלנו. אם בהמשך עולים שוב קשיים דומים, המשיח קורא לנו להושיט יד אליו ולהניח את רגלינו על המים. אני איתך, אתה חייב להיות מסוגל ללכת על המים, אין צורך לפתוח את המים לפני הפנים שלך יותר.
כאשר אנו רואים בעיה מתעוררת, לעתים קרובות אנו עוצרים על החוף ומחכים בקוצר רוח עד שהים ייפתח ואנו מופתעים לראות שום תגובה מהאדון כפי שהייתה בעבר. מדוע חיינו כמאמין נעצרים לאחר זמן מה מבלי שיקרה דבר? התשובה ניתנה כאן זה עתה. הוא כבר הוציא אותך ממצבים דומים, עכשיו תורך לשחק, אתה יודע את הדרך, שם רגליים על המים ותתחיל. אנחנו עומדים בסטגנציה כמו הדור שיצא ממצרים. העם הזה לא היה מסוגל להתקדם מכיוון שהוא דיבר נגד ה' ומשה בכל משפט חדש שהם נאלצו להתמודד איתו, למרות שהיה עד לאינספור ניסים מרהיבים בעבר הקרוב. הם תמיד קיבלו מזון ומים, אך הפכו ללא מאמינים ברגע שהרעב והצמא שוב התעוררו בקרב האנשים. התוצאה הייתה שדור זה נידון למות במדבר מבלי לחצות אי פעם את גבול הארץ המובטחת. הבטחה זו יכולה להתממש רק עם הדור הבא.
זאב שלמה 01/10/14