כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם׃ אִם־בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם־בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ׃ אִם־אֲדֹנָיו יִתֶּן־לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה־לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ׃ שמות כא ב-ד
חינם לנישואין:
נראה שמשהו כאן סותר את רצון האדון בנוגע לנישואין. הציווי לפיו הם משאירים את האב והאם לעשות רק בשר אחד נראה סותר את ההלכה המובאת כאן. נישואים הם איחוד משולש, ברית שנכרתה בין גבר, אישה ואדון. כיצד יכול צד שלישי להשפיע על ברית כזו?
אם הייתה לו אישה לפני שבא, תן לו לצאת איתה. כאשר הנישואים נחתמים מחוץ לשירותו לצד אדונו, אין לו זכות על האיחוד הזה. אבל אם התחתן במהלך שהותו בבית האדון, נתן האחרון את הסכמתו להחריג את האיחוד הזה. במקרה זה, יש לו זכויות ביחסים ביניהם. לפיכך, גם האישה והילדים הנובעים מברית זו שייכים לו. מצב דומה מופיע במקרה של האח המת, כאשר על היהודי מוטלת החובה להתרבות ירידה לאחיו המת ועליו לשכב עם גיסתו על מנת שתיכנס להריון. גם שם, הילד שנולד מאיחוד כזה אינו מיוחס לאביו הביולוגי, אלא נחשב כבנו של המת.
העבד העברי היה מי שביצע תקלה, לאחר מעד ובכך איבד את הונו ואת כל הרכוש שברשותו. מוסד העבדות היווה עבורו הזדמנות לעמוד על רגליו ולהתחיל חיים חדשים. ניתנה לו ההזדמנות לקבל את פניו בביתו של מישהו, בו הובטחו לו ולמשפחתו עבודה, מזון ולינה. אז הייתה לו עבודה, לחם וקורת גג לתקופה של שש שנים שבהן יכול היה לגייס את הכספים הדרושים כדי להתחיל חיים חדשים בתום תקופה זו. האדון לא היה עבד והעבד לא היה עבד במובן שאנו משתמשים במילה זו בשפות מודרניות. זה היה דווקא שירות שהגיע לכל מי שנקלע לצרות כדי שלא יידחה לרחוב או אפילו מהעם.
המאסטר היה חבר בעם שברכת הקב"ה נראתה עליהם ושיש לו מספיק סחורה כדי שיוכל לחלוק עם אחרים, לא בחינם, אלא בתמורה לעבודה מוגדרת היטב. זו הייתה כמעט חובה לעזור לאלה ששילמו את חובם לחברה אך לא נותר להם דבר להמשיך בחייהם העצמאיים. החוק הזה מונע מאנשים ליפול אפילו עמוק יותר בעוני ולמצוא את עצמם ברחוב או אפילו גרוע מכך. גבר לא נשוי במשבר כזה חייב להיזהר מלרצות להתחתן כשהוא אפילו לא יכול להרשות לעצמו לפרנס את עצמו. המטרה חייבת להיות להחזיר את האוטונומיה והחופש שלו, שהוא יגייס את הכספים הדרושים כדי שיוכל להקים משפחה לאחר סיום שירותו. אמנם אם הוא לא יכול לעמוד בקצב ללא מלווה גם בתקופה זו של שש שנים, יש לו זכות להתחתן. הקב"ה אינו אוסר נישואין גם במקרים אלו אלא מתריע על תוצאותיהם.
אבל עליו לדעת שכל עוד הוא לא חופשי, הוא גם לא לגמרי שייך לאדון. לפיכך כל ברית שנכרתה בין אנשים שאינם חופשיים תישאר גם בכוחו של האיש שאליו משתייכים בני הזוג. חוק זה אינו אלא ביטחון על מנת למנוע מאנשים שאינם ראויים לנישואין לעשות צעד שגוי.
חוק זה עדיין רלוונטי היום. כאשר אנו מחפשים את בני גילנו כמאמינים צעירים שהתגיירו זה עתה ונולדו מחדש, עלינו לשאול את עצמנו את השאלה לפני האדון האם אנו מוכנים להינשא או לא. האם אנחנו חופשיים לגמרי, או שמא עדיין יש לנו קשרים שקושרים אותנו לעבר שלנו? האם אנחנו עדיין תחת עול המשפחה, של אמנו, של המסורות העתיקות שלנו דתיות ככל שיהיו, תמיד יש לנו את הרעיונות הטובים שלנו אליהם אנחנו קשורים, הטעם שלנו שלא היינו נפטרים מהם לחינם ב- עוֹלָם. במילה אחת, האם מסירת הכוח לידיו של ישו הושלמה בכל תחומי חיינו? האם אנו מסוגלים לחכות, או שההורמונים שולטים בהחלטותינו? עד כמה אנחנו חופשיים מהציפיות שלנו? כי יש לנו מושג מאוד מדויק איך בן לוויה שלנו חייב להיות מבפנים כמו מבחוץ. כמה תעודה צריך להיות לו ומה צריך להיות הטעם הקולינרי או המוזיקלי שלו. שכן איחוד נמהר יכול להיות עמוס מאוד בתוצאות. ברית שעברה תחת עול מעצמה זרה מביאה תמיד למפולת של בעיות. כי אכן האדון, שבמקרה שלנו אינו אח מעמנו שבא לעזרתנו כמו במקרה של האדון היהודי של העבד, אלא רוח מרושעת המוכנה ויודעת להזיק לנו. אדון רשע שכזה לא ייכשל בעמידה על זכויותיו על זוג כזה. הוא יעשה הכל כדי להרוס את האיחוד הזה. אם יהיה לנו הרצון הטוב ביותר בעולם המניע את פעולתנו על מנת לקיים את אחד מחוקי ה' היסודיים לפיהם גבר ואישה הופכים על בשר, איחוד נמהר יהיה עבורנו דרך זרועה במלכודות.
כמובן שניתן לקבל חסד גם בנסיבות כאלה. כי ה' סולח על פגמינו שנעשו בחוסר הכרה. אתה עדיין יכול להפציר לשחרור אם איחדת מישהו תחת שלטונו של אדון שקר המחזיק את חתונתך כבן ערובה כדי לצאת חופשי ומטוהר כמו שהעם מציל מידיו של פרעה. אבל עדיף למנוע מצב כזה ולהקשיב לאזהרות המוצעות לנו.
וְאִם־אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת־אֲדֹנִי אֶת־אִשְׁתִּי וְאֶת־בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי׃ וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל־הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל־הַדֶּלֶת אוֹ אֶל־הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת־אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם׃ שמות כא ה'-ו'
כפיפות מרצון
ענידת העגיל היא מסורת פגאנית זרה מאוד למחשבה היהודית. כמו בקעקוע, כל צורות הפירסינג הנוכחיות הן לא אחרות מאשר חותמות העור של אלילים וטרנדים רוחניים זרים אחרים השולטים על העונדים אותם. אנשים רבים עונדים מרצונם את התווית של השדים השולטים בהם. גולגולות, נחשים, עקרבים, עכבישים וחיות אחרות מכינים את העולם ומכינים את העולם לקראת הגעתה של החיה בסוג של הופעתו של האנטיכריסט.
יהוה לא מכריח אף אחד. הוא מרחיק לכת ומאפשר לאדם לבחור משהו אחר מלבדו והחופש שאחריו. אתה חלק מהעם שלו ואז אתה נופל. אתה שוקע בצרות. לאחר מכן, יש לך הזדמנות להתעדכן ולהתחיל מחדש. שיקום זה הינו תהליך שנקבע מראש עם שלביו המדויקים כמתואר בציווי זה. אם תחליט לפעול אחרת, אם אתה רוצה להיות מרוצה ממה שיש לך במהלך השיקום שלך ולהישאר תחת כוחו של גבר, זכותך לעשות זאת. אבל אתה חייב לדעת שאתה לא יותר מציפור חבושה שלא יכולה לעוף בעצמה. לא תוצב בשירותך ואשתך וילדיך לא יהיו שלך. אתה תהיה עובד פשוט בשירותו של מישהו אחר, אתה תעזור בשירות שלעולם לא יהיה שלך. כך מוצאים עצמם מאמינים רבים תקועים תחת כומר, מטיף או קהילה. במקרה הטוב, המאסטרים שלך עצמם הם חסידיו הנאמנים של הכומר האחד והיחיד, כי כך חייך כמאמין לא יהיו לגמרי לשווא. אתה תהיה עוזר טוב למשרדים שלהם שיהיו להם חיידקים, אבל אתה לא תהנה מפירותיהם. על ידי בחירה בדרך זו, לעולם לא תגשים את העבודה שה' רצה שתשיג. הוא ייאלץ למצוא משרתים אחרים שבחרו בחופש למלא את המשימה שהייתה צריכה להיות שלך.
הכרתי אדם שמצא את עצמו במצב קשה לאחר שנולד מחדש. הוא היה נשוי לאישה לא מאמינה. חתמו נישואיו בטרם התגייר לעול הזר ממנו יצא. נישואיו היו אפוא בסכנה. הוא אמר שהוא לא יכול לסבול שאשתו עוזבת אותו. לאחר זמן מה, האישה נשארה במצב הרוחני הראשוני ללא כל שינוי חיובי בתחושת האמונה. האיש נעלם ולא ראינו אותו שוב. הוא נטש את דרכם של התלמידים ללא ספק כדי שיהיו פחות קונפליקטים בבית וכדי לשמור על הנישואים. דבר דומה קרה בבית. יחסיו עם האישה היו חשובים יותר מהחופש הרוחני שלו. הוא חזר לבית אדונו הישן, שם חורבה תנוך האוזן כך שהכל המשיך כמו קודם. הוא אולי לא הכחיש את המשיח, אבל הוא אכן הכחיש את כוחו. הוא לא ידע כיצד לחכות להפרדה ולקבל גט אפשרי כדי לראות את גיור אשתו, למרות שלא נותר דבר להניח שהיא תיכנע יום אחד לרצון האלוהי. הוא לא האמין שהקב"ה יכול לעשות את הנס של גיור אשתו או את הנס לשחררו מחוסר הפרידה ולתת לו מישהו אחר במקום.
הכרתי אדם שמצא את עצמו במצב קשה לאחר שנולד מחדש. הוא היה נשוי לאישה לא מאמינה. נישואיו נחתמו תחת עול זר, לפני שהתגייר. נישואיו היו אפוא בסכנה. הוא אמר שהוא לא יכול לסבול שאשתו עוזבת אותו. לאחר זמן מה, האישה נשארה במצב הרוחני הראשוני ללא כל שינוי חיובי בתחושת האמונה. לאחר מכן האיש נעלם ולא ראינו אותו שוב. הוא נטש את דרכם של התלמידים, ללא ספק כדי לשים קץ לסכסוכים ביתיים כדי לשמר את נישואיו. קרה לו דבר דומה כמו שמתואר לעיל. יחסיו עם האישה היו חשובים יותר מהחופש הרוחני שלו. הוא חזר ל"בית אדוניו לשעבר" שם חורבה את תנוך האוזן כך שהכל המשיך כמקודם. הוא אולי לא הכחיש את המשיח, אבל הוא אכן הכחיש את כוחו. הוא לא יכול היה לחכות לתוצאה ולא היה לו אמונה מועטה לקבל גירושים אפשריים או המרת אשתו למרות ששום דבר לא נתן לנו לשער שהיא תיכנע יום אחד לרצון האלוהי. הוא לא האמין שהקב"ה יכול לעשות את הנס של גיור אשתו או לשחרר אותו מחסרונה במקרה של פרידה למשל על ידי מתן לו מישהו אחר.
לפי מצוות המשיח, טוב עשה בכך שלא עזב את אשתו הכופרת, כדי שתתקדש באמצעות בעלה. העובדה שהוא נעלם ונטש כל מגע עם אחיו ואחיותיו ברוחו היא בעיה המתוארת בפקודה זו.
זאב שלמה