על ידי Sipos Richard | אפר 5, 2014 | מצוות
וְכָל־דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה׃ ויקרא ז': כו
התנ"ך מסביר את הסיבה לאיסור זה. דם אינו אלא כלי הנשמה.
היהודים מקפידים מאוד על הכנת הבשר. יש להם שיטות בלתי נכונות להוציא את טיפות הדם הקטנות ביותר מבשר נא לפני בישול ואכילתו. (הוא ספוג במים חמימים ומלוחים, או שהוא נצלה על אש גלויה וכו')
האיסור על צריכת דם נועד בעיקר להימנע מרוח האלימות.
חזון ומגע מתמיד עם הדם עשויים לפתוח דלתות לפראות ולהסלמה של האלימות בין גברים.
ידוע היטב שצריכת דם היא המחווה העיקרית, רגע השיא של כתות פגאניות שמטרתן ליצור קשר עם העולם הרוחני.
כולם גם יודעים שעדיף להימנע מהאכלת כלבים בבשר נא, שמא הם יהיו תוקפניים ובלתי נשלטים.
מהו דם?
לכל אמונה טפלה שנדחתה בצד, אנו יכולים לאשר שצריכת דם מייצגת סוג של מיזוג עם החיה או האדם שממנו מגיע הדם. זו הסיבה לאיסור. עובדי האלילים השתמשו בשיטה זו באופן מודע כדי לרכוש את המאפיינים של היצורים החיים שאת דמם הם שתו. זה מעשה של ספיריטיזם וכישוף. צריכת דם עלולה לגרום לחדירת שד למוחו של האדם ששותה אותו.
השתלת איברים די דומה. כיום, אנו מכירים הרבה עדויות של אנשים שקיבלו איבר של מישהו אחר ושינו את דעתם וירשו את הטעמים הקונקרטיים של המתים או אפילו את הזיכרונות.
בתנ"ך, יש עדיין פקודה נוספת:
הָאֹכֵל מִבְּשָׂרִי וְהַשֹּׁתֶה מִדָּמִי יֶשׁ־לוֹ חַיֵּי עוֹלָם וַאֲנִי אֲקִימֶנּוּ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן׃ כִּי בְשָׂרִי הוּא אֹכֶל אֱמֶת וְדָמִי שִׁקּוּי אֱמֶת׃ יוחנן ו', נד-נה
דברי ישוע בברית החדשה ברורים ונראים כסותרים את ציווי האב שאסור לצרוך דם, אפילו של כבש פסח.
אכן, דמו של ישוע, הכבש של יהוה הוא באמת הדם האחד והיחיד שניתן וצריך לצרוך אותו, אחרת מתנת חיי הנצח לא הייתה אפשרית. שתיית דמו נקבעה להתמזג איתו, כדי שרוח הקודש שלו תחדיר אותנו כדי להתנקות מהחטא ומהמוות שאחריו. רוח הקודש היא היחידה שאיתה כולנו חייבים להתמזג.
אין להתבלבל עם מפגשי השינוי המבוצעים על ידי כמה כנסיות נוצריות שעושות הכל מלבד לזכור את מעשה הגאולה הייחודי של ישו. זהו חילול קודש שבו כוהני אלילים מרשים לעצמם לחזור על הקרבת ישוע באופן שרירותי ובלתי לגיטימי. הם מתנהגים כמו אלים קטנים. מעשה ידוע לשמצה זה נופל באופן טבעי לקטגוריה של סיאנסים כמו כל פולחן אלילי אחר.
הרפואה מכירה את המקרה של עירוי exosanguino כאשר יש חוסר התאמה בין קבוצת הדם של האם והילוד שלה. אלו מקרים נדירים מאוד ברפואה, אבל עלינו לדעת שמבחינה רוחנית, כולנו נולדים כך, עם דם טמא ולא תואם לזה של האב. אנו נושאים את חטאי אבותינו מלידתנו ואנחנו יורשים את הבטחת המוות שניתנה לאדם.
עם זאת, יש לנו את האפשרות לעבור עירוי אקסוזנגינו זה על ידי הדם של ישוע.
כאשר אנו נולדים מחדש ברוח, זו בדיוק ההתערבות ה"רפואית" הזו שמתרחשת. פעולה זו מתממשת כעת ברמה הרוחנית והיא מה שאנו מכנים: תהליך ההתקדשות.
כאשר רוח המשיח מגיעה, רוח הקודש מתחילה לזרום בנו, ומרוקנת בהדרגה את הרוח הטמאה, הדם הישן והשיכור, כדי לתפוס את מקומו ולהחיות אותנו. כאשר המשיח שופט אותנו לפי מצוותיו, אנו פוטרים ומשיבים את הכוח על החלק הנתון של הווייתנו על ידי שליחת רוח הקודש עליו שמתחילה להזריק את דמו המטוהר לתחייה. כך הוא מנקה בהדרגה את כוחו של השטן להחזיר לעצמו את זכויותיו בכל חלקי חיינו. כך הופך האדם הישן ליצור חדש.
בעקבות הטבילה במים, באה טבילת האש, ולאחר מכן הטבילה בדם, כאשר מסירת השלטון מתקיימת.
באופן כללי יותר, לא רק ברמת הפרט, אלא באופן קולקטיבי, נבואת ההשתלה בעץ הזית ובחזרה, אכן מלווה בדיוק את אותה תבנית
כאשר הענף מושתל, או מושתל שוב במקרה של העם היהודי, המוהל המצוי בגזע ובשורש דוחה ומנקה כל מוהל זר אחר כדי לגרש אותו, לתפוס את מקומו ולהחיות את הענף.
כך אנשים נולדים מחדש, כיצד הנצרות יכולה להחיות ולהשתייך בהחלט למשיח.
זאב שלמה
על ידי Sipos Richard | מרץ 3, 2014 | מצוות
וְאַנְשֵׁי־קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ׃ שמות כ”ט:ל
לאיסור אכילת בשר נבלות יש כמה היבטים. ידוע כי בשר של בעלי חיים מרקבים הופך במהירות לקן של מסה של חיידקים שעלולים לגרום למחלות זיהומיות קשות. אנו גם יודעים שהחיה הגוססת מייצרת הורמונים מזיקים שלא או כמעט ולא מיוצרים במהלך הקרבה פולחנית. השחיטה נעשית כל כך מהר עד שהחיה לא מספיקה להבין שהיא תמות.
בנוסף, והנובע ממצוה 55/613, החיה מצאה מוות, אלא אם כן זה בעצמו חיית בר, עדיין בבעלות מישהו. אף פעם לא צריך לשמוח ולעולם לא להרוויח מחוסר מזלם של אחרים. כיוון שאם לא כן, לא היינו בקשר עם שכננו, אבל היינו במובנים מסוימים בני בריתה של החיה שביצעה את הפשע מאחר שהיא עשתה את "העבודה המלוכלכת" שאנו נהנים ממנה כעת.
היבט נוסף נוגע בדיוק לעבודה. שמי שלא עובד גם לא צריך לאכול. למה שאנצל כל דבר שאינו תוצאה של העבודה שלי? ההיגיון הזה זר מאוד למחשבה היהודית וממש לא ברצונו של הנצח. מעשה כזה פותח פתח לטפילות ולעצלות. הייתי עובד פחות או אפילו מפסיק לעבוד אם הייתי הולך לאסוף חיות שנפלו ביערות או בשדות. לאחר זמן מה, הייתי הולך רחוק יותר על ידי הידוק התהליך ולקחת רובה לציד, שגם הוא קשור קשר הדוק לטקסים פגאניים. בסופו של דבר, אפילו לא הייתי נרתע מגניבה אם תתעורר ההזדמנות.
בואו נהיה קדושים. מה שאדם אוכל חייב לבוא אך ורק מה' ולהיצרך בקפדנות על מזבחו בהודיה לו. האדון עצמו לעולם לא נותן לנו פסולת חצי רקובה כדי לספק את צרכינו. הוא תמיד נותן לנו את הטוב ביותר (למרות שבעתות משבר או מלחמה, הישרדות גוברת על כל איסור קולינרי ולמעשה מותר לנו זמנית לאכול בשר האסור בדרך כלל על פי חוק, כמו בשר חזיר).
מזון רוחני יכול להיות רקוב ולא בריא באותו אופן. הדין תקף אפוא גם לכל התורות שניתנו בחיפזון, ללא הכנה, ללא קידוש קודם מצד העבד. קבלת מזון כזה שוללת את האפשרות לקדש את עצמנו. אז אל תקלוט סתם הודעות פה ושם, כי הנצחי רוצה לתת לך את הטוב ביותר.
אם לא רק מהכל יכול אני מצפה למשכורתי אם היא תהיה ברמה הפיזית, הנפשית או הרוחנית, אני כמו הכלב המשוטט שמהמר את חייו על לוץ' וחי על אשפה שננטשה על ידי כמה טורפים.
ראה גם 61/613 חיה למוות באבנים
זאב שלמה
על ידי Sipos Richard | פבר 14, 2014 | מצוות
אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר׃ שמות כ"ב כ"ז
אם השליט המדובר נאמן לאדון, ברור שלדבר רע עליו יהיה רע (כמתואר ב- 75/613. כאן עלינו לדבר על המקרה השכיח הרבה יותר של מנהיגים שממש לא עושים זאת. ירא את הקב"ה. כי במקרים אלה יש לנו המאמינים גאווה לתת לנו את הזכות לבקר אותם. עלינו לדעת שהציווי הזה מגן על שליטים מרושעים כמו על צדיקים.
היסוד של חוק זה הוא ששליט לעולם לא מגיע לעמדת כוח כזו ללא הסכמת ה'. הוא זה שמאשר משבר, זמנים קשים, עליית עריצים ומלחמות. עבורנו, השאלה היא הרבה יותר לדעת את הסיבות לכך שעלינו לעבור קושי שכזה. רוב המנהיגים, הנסיכים, המלכים והשליטים האחרים רחוקים מלחיות ולפעול בענווה לפני ה', למעט כמה מלכי יהודה בתקופת המקרא, מעטים היו אדוקים וצנועים.
התשובה לשאלה לעיל היא פשוטה. זמנים קשים ושליטים רעים הם תוצאה ישירה של החטאים הקולקטיביים של העם. על ידי הפרת החוק, אנו פותחים את הדלת לרוח המרד העולה עם הופעתו של מנהיג שקשה לחיות. על ידי הסתתרות מהכיסוי האלוהי, אנו מופעלים אוטומטית תחת חסותו של מי שדוחף אותנו לבצע את המעשים הלא חוקיים הללו. הנצחי לא מעניש, הוא נותן לנו לסבול מהתוצאות של מעשינו כאות לאי-ציות שלנו.
לכן השאלה היא לא באילו מילים להשתמש כדי לקלל את המלך הרע, אלא לבקש את משפט ה' כדי שפגמינו יתגלו ויוכלו לתקן. באיזה אופן אני אישית אחראי לשיפוט הקולקטיבי שמתגלם בהופעתו של מנהיג רע, בין אם הוא מלך, נסיך, מושל, מנהל, גנרל בצבא או נהג אוטובוס פשוט?
שחזור חיי ומערכת היחסים שלי עם האדון הוא המפתח היחיד לפתרון הבעיה ולחופש מרשויות כוזבות. אין זה אומר שלמחרת ימונה עלי נסיך טוב, אלא הקללות הנובעות ממלכותו יגיעו אלי רק במידה שהקב"ה הגדיר לבנין שלי. הכלל הרע לא ירעיל את חיי עד כדי עוול רוחני. אני אהנה מעין וטו אלוהי שיגן עליי מפני עוולות של החלטות אנושיות. עם זאת, אצטרך לסבול מההשלכות הפיזיות של הכוח במקום, אבל הקב"ה יוודא שזה לא ישפיע לרעה על חיי הרוחניים. לכן עלי להמשיך ולכבד את החוקים שקבע העולם, ככל שאינם עומדים בסתירה ישירה למצוות הנצח. תן לקיסר את מה שקיסר, וליהוה מה שהוא יהוה. (מט כ"ב:21). לעולם לא נשכח שבניגוד להבטחות השווא של ההומניסטים, מעולם לא הובטח לנו לחיות בעולם פיזי שבו יהיו שלום והרמוניה. השלום והביטחון שנבנים בעולם אינם חוקיים וחסרי תועלת. זה ייפול מיד אחרי שיגיע לשיאו, כשכולם יגידו:
כִּי בְאָמְרָם שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה יָבֹא עֲלֵיהֶם הַשֶּׁבֶר פִּתְאׂם כְּחֶבְלֵי יוֹלֵדָה וְלׂא יוּכְלוּ הִמָּלֵט׃ 1 תסלוניאןה’:ג
ההחלמה הרוחנית שלי מביאה איתי את מתנת רוח הקודש שבאה לנוח עלי. התוצאה של זה היא שכל רוח אחרת נעלמת. ההחלמה הרוחנית שלי היא העדות שיכולה להביא ריפוי לאחרים.
חוק זה חשוב על אחת כמה וכמה מכיוון שברוב המדינות נהוג לארגן התקוממות עממית או מלחמת אזרחים אחרת בערך כל 40-50 שנה כדי להפיל את המערכת השלטת. מצב זה נמשך מאז הסתערות הבסטיליה לפני יותר ממאתיים שנה. כפי שצוטט, ישוע עצמו הוא שהזכיר לנו את מהות הציווי הזה כשדיבר על שאלת המס לרומאים. הרוב המכריע של המאמינים הם אנשים שמרגישים דחף בלתי עביר להגן על הזכויות שניתנו להם על ידי המעצמות הארציות ושהם רואים בהם חובה.
זה מזעזע לראות חיילים נוצרים בקמפיין נגד ממשלה כשהיא מתכננת להעביר חוק לביטול סובסידיות של הכנסייה ולהגביל את מספרם בפנקסי המדינה. האם יכולנו לדמיין שישוע ותלמידיו יבואו אי פעם לפילאטוס עם כרזות כדי לתבוע כמה דינרים עבור קניית לחם ודגים כדי שיוכלו לארגן פיקניק אוונגליסטי בצד הגבעה? האבסורד הזה נחשב היום לדבר הטבעי ביותר עלי אדמות על ידי רוב הכנסיות הנוצריות וחסידין. בכך, אדונם האמיתי נחשף. המוח שלך הוא המקום שבו אתה שם את מבטחנו.
מאמינים רבים מקללים ללא הרף את הממשלה. ראש הממשלה יכול להיות אדום, שחור, כחול, ירוק או כתום, הם תמיד ימצאו על מה להתלונן. חוסר שביעות הרצון שלהם זהה בדיוק לזו של שכניהם המרושעים. כדי לעמוד על זכויותיהם, הם גם נוקטים בשיטות המשפטיות השפלות והעולמיות ביותר המבוססות על האידיאלים וזרמי המחשבה הדמוקרטיים שכל כך אופנתיים כיום. בינתיים, העדים החיצוניים אפילו לא קולטים את זה שהמאמינים הללו אמורים לייצג ולכן הפוליטיקה היא הנושא המרכזי שלהם.
וַיּׂאמֶר אֵלָיו פּוֹלוֹס עָתִיד אֱלׂהִים לְהַכּוֹתְךָ הַקִּיר הַמְּסֻיָּד הַאֻמְנָם ישֵׁב אַתָּה לָדִין אׂתִי כַּתּוֹרָה וְאַתָּה מְצַוֶּה לְהַכּוֹתִי שֶׁלׂא כַתּוֹרָה׃ וַיּׂאמְרוּ הָעׂמְדִים שָׁם אֶת־הַכּׂהֵן הַגָּדוֹל לֵאלׂהִים תְּחָרֵף׃ וַיּׂאמֶר פּוֹלוֹס אַחַי לׂא יָדַעְתִּי אֲשֶׁר הוּא הַכּׂהֵן הַגָּדוֹל כִּי כָתוּב נָשִׂיא בְעַמְּךָ לׂא תָאׂר׃ מעשי השליחים כג:ג-ה
לשונו של פול החליקה גם היא, אבל הוא עשה זאת ללא הכרה. ברגע שנודע לו מיהו האיש בו נזף, חזר בו מיד. למרות שצדק לחלוטין, לא היה תלוי בו להביע את המשפט, לפחות עדיין לא. ברוחו, פול בהחלט היה צריך להיות הרבה יותר אצילי מהכוהן הגדול המותקף, ובכל זאת הוא גילה ענווה עצומה כדי לזלזל כל כך עמוק בפני מישהו הרבה יותר קטן ממנו, כל כך חשוב לשמור על החוק הזה.
אז, במקום לבחור בין החבל לרובה, בין שמאל לימין, השאירו את צירי המלחמה לגלדיאטורים של העולם הזה ובחרו במקום זאת בחיים!
זאב שלמה
על ידי Sipos Richard | פבר 14, 2014 | מצוות
אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר׃ שמות כ"ב כ"ז
מלבד כבוד האדון והשליטים (ראה 77/613), יהודי המסורת מרחיבה את החוק הזה גם לכבוד השופטים.
אנו יודעים עד כמה שופטים פגיעים לכל מיני סכנות ואיומים כאשר מוטלת עליהם המשימה לגנות פושעים. כנציגי המשפט האזרחי כל הקללות של הנאשמים ובני משפחותיהם מצביעות עליהם ורבים מהם מקבלים איומים או אפילו נהרגים לפני תום המשפט.
לאור החוק הזה, אנו יכולים להבין מדוע דברים כאלה קורים. כי השופט לא מייצג את החוקים שלו. זה לא האינטרס האישי שלו לנסות אחרים. כשם שבבית דין ארצי, הכהן שהוא נציג בית הדין האלוקי, אינו פוסק לפי רעיונותיו ורצונותיו, אלא לפי חוק הקב"ה. השופט מיישם רק את חוק החוקה. החוקה הזו לא נכתבה על ידו, אפילו לא הוא שמחיל אותה ישירות, אלא הוא רק אוכף אותה, הוא רק משחק תפקיד של מתווך.
לכן, כל איום, רכילות או מרד נגד אדם שיודע ומייצג את מצוות ה' מנוגדים ישירות לקב"ה עצמו.
בגוף המשיח ברמת הרוח, זה בדיוק אותו הדבר. כמאמין שנולד מחדש שהמצוות התקיימו בו על ידי המשיח, טבעי שהעולם החיצון תוקף אותנו ושונא אותנו. למרות שהעולם לא מודע לכך בדרך כלל, זה נגד הנצח שהם קמים. זה נכון באופן טבעי רק במקרה שבו אנו חיים על פי רצונו ולא על פי הרעיונות הנפשיים והדתיים שלנו.
רוב נביאי האדון גורשו, הוגלו, נרדפו ולעתים קרובות נהרגו, מכיוון שבני דורם לא הצליחו לכבד את המצווה הספציפית הזו. כל נביאי הקב"ה היו אנשים שחוץ מגלימותיהם לא היה ברשותם כלום. לנביאים אלה לא היה עניין לפסוק את פסקי הדין שעליהם להכריז. חיים כנועים לחלוטין וניתוק מוחלט מהעולם היו המאפיינים של האנשים האלה, שבכך הצליחו להעביר באופן בלעדי את דבר הבורא.
המצב הנוח מאוד של סובלנות, כאשר אנו נמנעים באופן דיפלומטי מעימותים ואינם מכריזים על המצוות האלוהיות על מנת להימנע מפגיעה בבני אדם על ידי סתירת החוקים והמסורות שלהם, מוציא מכליל את כל התפקוד בתוך גוף המשיח.
כחברים בגוף המשיח, עלינו לתמוך במשימה הכבדה הזו. ראה גם 77/613 כבד את הנסיך ו-84-613 זכויות העשירים
זאב שלמה
על ידי Sipos Richard | פבר 14, 2014 | מצוות
כָּל־אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן׃ שמות כ"ב כ"א
היתום, האלמנה והזר כולם כמו העני. פרשת השבוע שמה דגש מיוחד על הגנת האומללים, האומללים והסובלים.
אנשים רבים חושבים שהם יכולים לעשות הכל לאנשים המסכנים האלה מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד, כי אין להם אף אחד, אבא, בעל, אין משפחה שתגן עליהם במקרה של פיגוע או עוול. הקב"ה מזהיר אותנו בצורה מאוד ברורה שהוא עצמו ההגנה של העניים והנדכאים. הוא נותן צדק במוקדם או במאוחר. נראה לי שאין טעם לפרט את ההשלכות שיש לכך. המשפט פשוט:אִם־עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם־צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ׃ וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים׃ שמות כ"ב כב-כג
לכן, התוצאה היא חמורה: מוות. ומה שאולי אף יותר גרוע הוא שגם אשתנו וילדינו יהפכו לאלמנות ויתומים לחסדי שודדים מסוגנו שלא נוכל להגן עליהם יותר. טבעי הוא שאם מישהו יתערב בכיסוי שהקב"ה נותן לאלמנות ויתומים, תיפסק גם ההגנה שלנו מפני אהובינו באופן דומה אך אחת ולתמיד. התוצאה היא שהמשפחה שלי נמצאת באותו מצב כמו אלה שדיכאתי.
עבורנו, כתלמידי המשיח, אלמנות ויתומים הם לא אחרים מאשר אלה שאינם שייכים עדיין לגוף המשיח, לכלה. אין להם אב או בעל, הם אינם תחת חסותו של המשיח. מאידך, לאלו המאמינים, אך אינם משתייכים לאף קהילה מסיבות שאינן בשליטתם והמשוטטים כמו אלמנות, אין מי שיזין אותם ברוחם. לכן חשוב להקדיש תשומת לב מיוחדת לאלה המגיעים צמאים ורעבים לדבר ולמי שמגיעים כמאמינים אך טרם מצאו את מקומם בגוף המשיח.
ראה גם דיבר 85/613
זאב שלמה
על ידי Sipos Richard | ינו 24, 2014 | מצוות
וְכִי־יִגַּח שׁוֹר אֶת־אִישׁ אוֹ אֶת־אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת־בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי׃ שמות כ"א כ"ד
חוק זה מכיל שניים. מצד אחד, היה צורך להיפטר מהחיות המסוכנות וכל מה שכמובן מזיק ואחרי שכבר גרם לנזקים. מאידך, צריכתם ושימושם למטרות אחרות נאסרו.
שום דבר המזיק מבחינה רוחנית ותמותה אינו ראוי לשירות ה' ואינו יכול להיות מובא למזבחו.
אל לנו להשתמש במקצבים מוזיקליים ישנים או להתאים צינורות פופולריים ישנים, רובם מעודדים הוללות ושכרות. הוספת מילים מקראיות כדי להפוך אותן לכלי הלל לא תנקה אותן אלא להיפך, המילה היא שתתלכלך. זה לא ברור ולא מתאים לשימוש רוחני.
ראה גם חוק 79/613 איסור אכילת בשר מ חיות קרועות.
זאב שלמה
