וְאַנְשֵׁי־קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ׃ שמות כ”ט:ל
לאיסור אכילת בשר נבלות יש כמה היבטים. ידוע כי בשר של בעלי חיים מרקבים הופך במהירות לקן של מסה של חיידקים שעלולים לגרום למחלות זיהומיות קשות. אנו גם יודעים שהחיה הגוססת מייצרת הורמונים מזיקים שלא או כמעט ולא מיוצרים במהלך הקרבה פולחנית. השחיטה נעשית כל כך מהר עד שהחיה לא מספיקה להבין שהיא תמות.
בנוסף, והנובע ממצוה 55/613, החיה מצאה מוות, אלא אם כן זה בעצמו חיית בר, עדיין בבעלות מישהו. אף פעם לא צריך לשמוח ולעולם לא להרוויח מחוסר מזלם של אחרים. כיוון שאם לא כן, לא היינו בקשר עם שכננו, אבל היינו במובנים מסוימים בני בריתה של החיה שביצעה את הפשע מאחר שהיא עשתה את "העבודה המלוכלכת" שאנו נהנים ממנה כעת.
היבט נוסף נוגע בדיוק לעבודה. שמי שלא עובד גם לא צריך לאכול. למה שאנצל כל דבר שאינו תוצאה של העבודה שלי? ההיגיון הזה זר מאוד למחשבה היהודית וממש לא ברצונו של הנצח. מעשה כזה פותח פתח לטפילות ולעצלות. הייתי עובד פחות או אפילו מפסיק לעבוד אם הייתי הולך לאסוף חיות שנפלו ביערות או בשדות. לאחר זמן מה, הייתי הולך רחוק יותר על ידי הידוק התהליך ולקחת רובה לציד, שגם הוא קשור קשר הדוק לטקסים פגאניים. בסופו של דבר, אפילו לא הייתי נרתע מגניבה אם תתעורר ההזדמנות.
בואו נהיה קדושים. מה שאדם אוכל חייב לבוא אך ורק מה' ולהיצרך בקפדנות על מזבחו בהודיה לו. האדון עצמו לעולם לא נותן לנו פסולת חצי רקובה כדי לספק את צרכינו. הוא תמיד נותן לנו את הטוב ביותר (למרות שבעתות משבר או מלחמה, הישרדות גוברת על כל איסור קולינרי ולמעשה מותר לנו זמנית לאכול בשר האסור בדרך כלל על פי חוק, כמו בשר חזיר).
מזון רוחני יכול להיות רקוב ולא בריא באותו אופן. הדין תקף אפוא גם לכל התורות שניתנו בחיפזון, ללא הכנה, ללא קידוש קודם מצד העבד. קבלת מזון כזה שוללת את האפשרות לקדש את עצמנו. אז אל תקלוט סתם הודעות פה ושם, כי הנצחי רוצה לתת לך את הטוב ביותר.
אם לא רק מהכל יכול אני מצפה למשכורתי אם היא תהיה ברמה הפיזית, הנפשית או הרוחנית, אני כמו הכלב המשוטט שמהמר את חייו על לוץ' וחי על אשפה שננטשה על ידי כמה טורפים.
ראה גם 61/613 חיה למוות באבנים
זאב שלמה