לֹא־יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל־שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם־יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי יְהוָה וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן׃
דברים יח, א
על ידי היוולדנו מחדש, אנו הופכים לכהנים, לוויים במובן הרוחני. חוק זה הוא עבורנו אב טיפוס של כל פסוקי הברית החדשה המעודדים אותנו לשים את כל דאגותינו בידיו של ישוע, לא לדאוג למחר ובעיקר לא להסתכל לעולם על פיננסי, בריאות או כל עזרה אחרת. עלינו לפנות אליו בראש ובראשונה.
וְנַחֲלָה לֹא־יִהְיֶה־לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו יְהוָה הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לוֹ׃
דברים יח, ב
יכולים להיות לנו סחורות חומריות, כלים, אבל אסור לתת להם יותר מדי חשיבות, לא לסמוך עליהם ולא להיות תחת שליטתם. כי יאכלו עש וחלודה. נחלתנו היא במלכות ה'. הבה נאגור לעצמנו אוצר ששום דבר לא יכול להזיק לו ושנוכל ליהנות ממנו לנצח נצחים.
האוצרות הללו הם, למשל, כל האחים והאחיות שאנו מובילים למשיח ושיהיו שם איתנו לנצח.
אבל עבורנו, אוצרות הם אותן מתנות רוחניות שמקדשות אותנו כדי לזכות בכתר החיים. זו הסיבה שעלינו לרוץ, כפי שהזהיר אותנו פאולוס, ולא אחרי מוצרים ארציים והישרדות יומיומית.
הבה נלך אפוא על המים, בביטחון, כי אם צריך, אפילו ההרים ינועו, הימים יתפצלו לשניים, הבתים יקרסו, החצים המכוונים אלינו יפול בחזרה על אויבינו.
ראו גם: מינוי וציות לשופטים