כשמדברים על יהודים עם לא-יהודי, בין אם הוא מאמין או לא, הכל בסדר עד שמתעורר המושג של עם נבחר. אנו יכולים להבחין שרוח השוויון בין גברים האופיינית כל כך לזמנים המודרניים, פשוט מתפוצצת ומתנגדת לכל מי שטוען שהוא שייך לעם שנבחר על ידי סמכות גבוהה יותר. הם מקשרים מיד את המונח של הנבחר לעליונות. רוח השוויון, או ליתר דיוק הסטנדרטיזציה – מנגנון דמוני הנקרא גם גלובליזציה שמטרתו לבטל את הגבולות בין עמים ואתניות – עולה בזעם בניסיון להרוס מציאות שבחרה על ידי האדון. הדבר המעניין ביותר בכך הוא שככל שהאדם הנדון מחשיב את עצמו כאויב הגלובליזציה, כך ההתנגדות למושג העם הנבחר חריפה יותר.
ניתן לשמוע בכל פעם את ההאשמות הידועות: "איך יכול עם כלשהו להעז להכריז על עצמו שהוא נבחר מבין האחרים", או "אתה טוען שהוא העם הנבחר, גם לנו – ללאומנים ההונגרים למשל יש מצפון של בהיותך העם הנבחר בין האומות – "אז למה בחירתך תהיה לגיטימית יותר משלנו, וכיצד תוכל להוכיח שאתה צודק?" …ואז "כולנו שווים לפני אלוהים והוא אוהב את כולנו באותה דרך" וכו'.
בימים האחרונים נשאלתי שאלות על העם היהודי פעמיים. מעמדו כעם נבחר נדחה מכל וכל בכל פעם. האדם הראשון היה אדם לא מאמין שאמנם יש לו צורה של אמונה באלות ייחודית, השני היה חבר בכנסייה נוצרית האמונה במשיח, אך דוחה באופן גלוי את היסוד של המילה ורצון האדון על ידי מסרב להכיר בתפקיד הבסיסי שניתן לעם היהודי. במקרה האחרון, נאלצתי להבין שלאנשים רבים המגדירים את עצמם כמאמינים אין שום כבוד ואמונה בדבר ה'. הם מורדים במודע נגד רצונו וגילוייו. באופן פרדוקסלי, האיש הזה השתייך לכנסייה שבה מתייחסים לברית הישנה ברצינות רבה יותר מאשר בכנסיות נוצריות בכלל.
בעברית, למילה בחירות יש משמעות שונה מאוד מאשר בשפות אחרות. הרוח האירופית המבוססת על פיאודליזם והלניזם מגדירה בחירה כפריבילגיה והיא שם נרדף לעצלנות, ניצול, עריצות ושלטון על אנשים כפופים. חשוב מאוד לזכור שה' לא העניק למילים העבריות המקוריות את התוכן שנתנו לה מאוחר יותר הוולגטה ותרגומים אחרים.
הנצח בחר בעם היהודי לשרת ולשרת את מטרתו. השירות שהוקצה ליהודים זהה לזה שלשמו קרא לגויים מאז ביאת המשיח עלי אדמות. בחירות אלו עוסקות בהבאת דבר יהוה והבשורה לכל מי שעדיין לא יודע זאת. ה' בחר בישראל לייצג וללמד את חוקיו לעמים. בחירה אינה פריבילגיה שניתנת לחלק על מנת לשלוט באחרים, אלא להיפך מרמזת על חובה מעין הורית, או ליתר דיוק אחווה, כלפי מי שאין לו ידע על בורא העולם הזה. לכן אין זו פריבילגיה, אלא אחריות כבדה וקשה.
כשם שאח בכור דואג לקטן ומתנהג כיד ימינו של ההורים, חובתנו היא להאכיל את אחינו ואחיותינו במזון הרוחני הזה שאינו מגיע מאיתנו, אלא שניתן על ידי אבינו לכולם. הבכור הוא מודל עבור הבאים. הוא מראה כיצד להתנהג עם הוריהם, הוא לוקח חלק פעיל בהוראה ובטיפול במשפחה לצד הוריו. זוהי המשמעות המקורית של המילה העברית "נבחר". העם היהודי הוא האח הבכור שהודיעו לו לראשונה על רצונו של האב השמימי. אנחנו העוזרים של אבינו מכולם.
הדוגמה המושלמת ביותר למשמעות האמיתית של המילה נבחר היא כאשר הנבחר מבין הנבחרים, ישוע עצמו, נותן לנו את הדוגמה של מה תפקידנו כנבחרים, בין אם אנחנו יהודים ובין אם נולדנו מחדש במשיח: כאשר אדוננו כרע ברך לפני תלמידיו והחל לרחוץ את רגליהם. זו תמצית המילה שנבחרה וגם מהות הזהות היהודית: מעין מטפלת. למרות שפטר היה יהודי, הוא התקשה להבין את התנהגותו המוזרה של ישוע. כמו כן, אלה המאשימים יהודים בקומוניטריות וביהירות כאשר אנו מעזים להתייחס למעמד הנבחר שלנו.
ישוע היה גם נבחר. הנבחר מבין העם הנבחר. הוא נדחה על ידי השליטים הפרושים ששלטו במוחו של העם באותה תקופה. הכוהנים של ימיו, כמו האנטישמים של ימינו, סירבו לקבל את הבחירות הלגיטימיות השמימיות האלה כדי להגן על הבחירה הכוזבת שלהם.
אולי הדרך הטובה ביותר לגרום לאנשים האלה להרגיש על מה הבחירה שלנו היא מעדיפה להגיע מסרט ידוע מאשר מהתנ"ך: "אני יודע שאנחנו העם הנבחר. אבל מדי פעם אתה לא יכול לבחור מישהו אחר? " (מהסרט: "הכנר על הגג." העתק זה עולה, כאשר קצין המשטרה הראשי מודיע לגיבור על הגעתו של פוגרום לכפר שלהם.
ואכן, העם היהודי נסוג לתוך עצמו עם הזמן. ההכרזה על דבר ה' לעמים אחרים כפי שנשבענו לעשות זאת בהר סיני, לא תמיד התקבלה בברכה. שנאה, נידוי, פוגרומים ושאר מיני רדיפות היו הפרי היחיד שקיבלנו מזה. מה שעשוי להיראות כגאווה ומה שנראה לי כהפרדה הוא רק רפלקס של הגנה עצמית על מנת למנוע מאיתנו תגובות עוינות נוספות מהעמים שביניכם אנו מפוזרים, שכן חותמו של יהוה נמצא על מצחנו.
למי שאינו יהודי, אבל עדיין רוצה להיות חלק מהעם הנבחר, יש את ההזדמנות לעשות זאת. אבל אתה לא צריך להיות יותר יהודי בשביל זה. זה בדיוק מה שה' רוצה, שכולנו נהיה נבחריו, אבל עבור הלא-יהודים זה קורה אך ורק באמצעות הברית עם המשיח. עם זאת, יש לדעת שכדי שנהיה נבחר, עלינו לקבל גם את כל דבר ה' הנגלה לרבות הבחירה הראשונית של עם ישראל. הברית עם המשיח אפשרית רק אם תנאים אלה מתקיימים. ה"ברירות" של הגויים – אם כי מעט שונה משלנו – מרמזת על המשרד הבסיסי של קבלת הפנים של החברים החדשים ולשרת אותם כפי שישוע שירת את חסידיו שלו.
זאב שלמה 06.06.2010