פרעה בנו

ניתן לקרוא את סיפור 10 המכות של מצרים כשקוראים רומן או צופים בסרט כצופה חיצוני פשוט שאין לו שום קשר לסיפור. התנהגותו המרדנית של פרעה בניגוד לרצון ה' עלולה אפילו להרגיז אותנו כשאנו קוראים את הקטע הזה מהתנ"ך. עם זאת, כדאי לנתח את הסיפור הזה גם מזווית אחרת, כי אפשר לגלות לנו דברים מאוד מעניינים הנוגעים לאדם שלנו. עבורי, הקטע הזה הוא תמיד אזהרה אם עדיין יש בי משהו פרעוני או לא. האם יש משהו בנפשי ובנפשי שמונע ממני להתפתח בדרך של תלמיד ולהתקדם ברוח לעבודת ה' מתוך מצרים? כי למרות שכבר יצאתי אחרי גיורי ולידה מחדש, עדיין נשארו דברים שצריך לפנות. חבל פשוט לראות את פרעה כשליט קדום שאין לו השפעה בהווה ובחיינו. במקרה זה, נאבד את האפשרות שהאדון ימשיך לחשוף ולשפוט את הנוכחות והפעולות של רוחות זרות שעדיין תקועים בתוכנו.

המאפיין העיקרי של פרעה הוא שהוא נבהל ונראה שהוא נכנע למראה המכות. ואז, כשהסערה חלפה, הוא מקשיח שוב את האח שלו. זוהי תכונה אנושית טיפוסית ומעטים מאיתנו משוחררים ממנה. לעתים קרובות אנו משתחוים לפני האדון כשמגיעות בעיות. הענווה שלנו ומספר התפילות שלנו גדל עם מספר המכות. ברגע שהרגיעה מגיעה, אנחנו חוזרים לעבודות הקטנות שלנו כאילו כלום לא קרה.

אנו חווים את השלבים הללו במהלך ההמרה שלנו. הכל הופך לדם בחיינו, כל מיני טפילים ומחלות סובבים ומאיימים עלינו. יש לנו הרגשה שהכל קורס סביבנו ואז מגיע מותו של הבכור. האדם שלנו, האגו שלנו בתור הבכור. האהבה העצמית הזו שמעמידה את עצמנו לפני ולפני הכל, האליל העיקרי שלנו שחייב למות כדי לפנות סוף סוף את מקומו לאדם החדש שלנו שנולד מחדש במשיח.

למרות זאת, תהליך זה נמשך וחייב להימשך, כאשר הקידוש מתרחש במוחנו. כתלמידים שנולדו מחדש במשיח, יש הרבה דברים להתיישב בנו, כך שכל האלילים הנוכחיים, הבכורים בפועל, ממשיכים למות כדי לפנות מקום למשיח בכל חלקי הווייתנו.

הקוסמים של מצרים

מדהים לראות שעד לנקודה מסוימת, קוסמי מצרים מסוגלים לשחזר את אותם ניסים כמו אלה שה' עשה באמצעות משה ואהרן. הם הופכים מקלות לנחשים, מים לדם, מייצרים צפרדעים, כל מיני חרקים וטפילים וכו'. תיאוריות והסברים רבים עלו על השיטות בהן השתמשו לביצוע החיקויים שלהם. אני לא רוצה להתעכב על הפרטים האלה, כי אכן יש לדברים האלה הסברים מדעיים ואחרים פחות מדעיים. אכן אפשר להפנט נחשים עד שהם הופכים ישרים ונוקשים כמקלות ואז לזרוק אותם על הקרקע כדי להעיר אותם. המטה של ​​אהרון לא היה עשוי מנחש מהופנט, אלא מעץ יבש. זה עדיין הפך להיות נחש, יתר על כן נחש המסוגל לבלוע אחרים. ניסים גדולים יותר, לעומת זאת, חשודים יותר ובוודאי מרמזים על התערבות רוחנית המגיעה מכוח על טבעי. כמובן, עבור כמה פלאים, כמעט שלא יעלה על הדעת שתחבולות קסם או תופעות מדעיות מספיקות כדי ליצור אותם. השטן וצבאו קיבלו כוח מסוים שהם משתמשים בו מעת לעת. זה בהחלט מה שהם עשו אז, והם יעשו זאת בקרוב כדי להונות רבים על פי נבואות אחרית הימים.

מה שיותר מעניין אותנו הוא להבחין שפרעה מחשל את לבו כשהוא רואה את אנשיו עושים את אותם מעשה כמו אדון ישראל. נראה שלאנשים פשוטים יש את אותו כוח כמו הכול יכול. פרעה עד לנסים של יהוה והוא מובטח כאשר אנשיו עושים את אותו הדבר.

לעתים קרובות אנו שומעים גברים מטיפים לנושא 10 המכות של מצרים על ידי מתן הסברים מדעיים לתופעות המתוארות, למשל כיצד הופכים מים לדם. תהיה אצה או חיידק שמתחילים להסתובב במימי הנילוס מדי פעם, נותנים לו צבע אדמדם ומחסלים כל צורת חיים סביבו. כתוצאה מכך, שרידי החי של הנהר עולים בצורה מסיבית אל פני המים, ומעדיפים את התפשטותן של קרפדות או צפרדעים וחרקים טפילים אחרים המפיצים מחלות. הם מצליחים להסביר את כל התהליך של 10 המכות בטיעונים רציונליים ומדעיים שבוודאי נוצרו מרצונו של הקב"ה, אבל הם בהחלט לא כל כך יוצאי דופן. הם מדגישים שאסור לנו לקחת הכל כפשוטו.

חיידקים, או אצות עשויים בהחלט להתעורר, זה גם אחד ההסברים הפוטנציאליים ל"כוחם" של הקוסמים, אבל התנ"ך אומר לנו שכל המים הפכו לדם. … וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל־אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה־יָדְךָ עַל־מֵימֵי מִצְרַיִם עַל־נַהֲרֹתָם עַל־יְאֹרֵיהֶם וְעַל־אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל־מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ־דָם וְהָיָה דָם בְּכָל־אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים׃ שמות ז’: יט ברור שהקב"ה מסוגל לגרום נזק לא מבוטל רק על ידי הנחילת החיידקים במימי הנהר כך שצבעו הופך לאדום, כאן מדובר בכל זאת בדם אמיתי, אולם החיידקים לא מופיעים כך סתם בעץ. או מקבלי אבנים. אלוהים יכול להשתמש בכוחות הטבע שכן הכל הוא יצירתו. עם זאת, מסוכן לרצות לשכנע את הכופרים על ידי התכופפות לכללים שלהם כדי למשוך את תשומת לבם. ברצון יותר מדי לערב את מדעי האדם בהוראת המילה, אנו מסתכנים, מבלי משים, לשחק את תפקיד הקוסמים של פרעה. אכן פרעונים להוטים לקבל תגובה "רציונלית" ומורגשת על מנת לנטרל ולבטל את האותות והמשפטים שנתן ה'. שכן לבו של פרעה לא תמיד התקשה למראה היעלמות הנפלאות. אם נקרא היטב, אנו רואים שברוב המקרים אכן היה זה למראה כוחם של הקוסמים שלו לחקות או להסביר את הנפלאות שהוא התעקש בדחיית הציות לנצח.

היכן וכיצד להקריב את קורבנותינו לה'?

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ הֵן נִזְבַּח אֶת־תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ׃ שמות ח: כב

לעתים רחוקות היה לי שקט נפשי כשראיתי שבחים והטפות במקומות ציבוריים, כמו הרחוב או הרכבת התחתית. אני תמיד מודאג מהמראה של מאמינים שמתקרבים לזרים ברחוב כמו סוחרי שטיחים שמנסים לבשור אותם. לא היה לי נוח כשראיתי אנשים מתנהגים כמו שנהגתי לפעול זמן לא רב קודם לכן. באותה מידה, כואב לי לראות יהודים נוטעים חנוכה בארבע פינות העיר, במקומות המלוכלכים ביותר וגם מנקודת מבט של קקי כלבים על ידי הפיכת חפצי הקודש שלנו למעשי קרקס וולגריים. . המשפט הזה שהגה משה מסכם היטב את הבעיה. זה גם מבשר את האזהרה שקיבל מאוחר יותר מאסטרנו: אַל־תִּתְּנוּ אֶת־הַקּׂדֶשׁ לַכְּלָבִים וְאַל־תַּשְׁלִיכוּ פְנִינֵיכֶם לִפְנֵי הַחֲזִירִים פֶּן־יִרְמְסוּם בְּרַגְלֵיהֶם וּפַנוּ וְטָרְפוּ אֶתְכֶם׃ מתי ז':ו

אבל משה אמר: "זה לא יהיה נכון. הקורבנות שאנו מקריבים את יהוה אלוהינו יהיו מתועבים למצרים. ואם נקריב קרבנות מתועבים בעיניהם, לא יסקלו אותנו? (שמות ח:26).
לעתים רחוקות היה לי שקט נפשי כשראיתי שבחים והטפות במקומות ציבוריים, כמו הרחוב או הרכבת התחתית. אני תמיד מודאג מהמראה של מאמינים שמתקרבים לזרים ברחוב כמו סוחרי שטיחים שמנסים לבשור אותם. לא היה לי נוח כשראיתי אנשים מתנהגים כמו שנהגתי לפעול זמן לא רב קודם לכן. באותה מידה, כואב לי לראות יהודים נוטעים חנוכה בארבע פינות העיר, במקומות המלוכלכים ביותר וגם מנקודת מבט של קקי כלבים על ידי הפיכת חפצי הקודש שלנו למעשי קרקס וולגריים. . המשפט הזה שהגה משה מסכם היטב את הבעיה. זה גם מבשר את האזהרה שקיבל מאוחר יותר מאסטרנו: אל תתנו לכלבים מה שקדוש; אל תזרקו את הפנינים שלכם לחזירים. אם תעשה זאת, הם עלולים לרמוס אותם מתחת לרגליהם, ולהסתובב ולקרוע אותך לגזרים. (מ' ז' ו'). שמו של ישועה וסמלי היהדות שנאה לרבים. שאלה גדולה היא בעצם היכן ומתי להטיף את דברו: בעונתם ומחוץ לעונה כפי שאמר פאולוס. ואכן, הזמנים הופכים לא נוחים יותר ויותר לדבר ה'. אבל כאשר זרעי המילה הופכים גלויים בלבו של מישהו, סערות עולות מיד כדי להרוס אותו, כי האויב לעולם אינו ישן. זה כאשר אנו הכי קרובים להמרה, להולדה מחדש, או לעשות כל מפנה חיובי מבחינה רוחנית, שההתקפות הארסיות ביותר יוצאות לדרך נגד תהליך הטיהור המתמשך. יש לפרש את האזהרה של פול כך. נאבק בחירוף נפש על חייהם של אחרים כאשר ליבו של פרעה הוא הקשה ביותר ומסרב ללא הפוגה מתמיד לתת לטרף שלו לברוח.

עם זאת, נראה לי שיש זמן ממש לא נוח לתערוכת הקדושה. כשאני עושה את זה לנגד עיניהם של מי שאין בלבם כל זרע, שאינם באים לשנות ולהשפיל את עצמם בפני גדולתו של מי שאני מייצג. הם מרגישים טוב עם עצמם ואין להם שום רצון להשתנות. הם רוצים להמשיך את חייהם כפי שהיו עד אז בחיפוש אחר פתרונות אחרים לבעיותיהם. במקרים אלו, אין צורך להגות את שמו לשווא, ולהציג לשווא סמלים קדושים. אחרת, אצטרך לסמוך על נקמתו האכזרית של העולם הרוחני ולהסתכן בחוסר הגנה מול כוחות הרשע שעל אדמתם הייתי הולך בחוסר אחריות ובלי מודע. לעולם אל תדרוך רגל על ​​שדות מוקשים שבהם ה' לא שולח אותנו. הבה נוותר על "הרעיונות הטובים" שלנו, ובמקום להתחיל בשירותי שווא, נמתין לגאולה השלמה שלנו כדי שה' יוכל לשלוח אותנו על הקרקע שהוא יגדיר לנו כדי להגיש לו את מנחתנו.

זאב שלמה

Pin It on Pinterest

Share This