מדינה יהודית וציונות

על ידי Sipos Richard | אפר 28, 2021 | שאלות יהודיות, זמני סיום

זה זמן רב שאסור ללמד ולספר לנוצרים מדוע מדינת היהודים היא לגיטימית לאור הנבואות. למרבה הצער, זה עדיין הכרחי, כי הדוקטרינות הנוצריות הכוזבות המנסות להחליף את ישראל ברוחן מייצגות חלק כזה של העולם הנוצרי שעדיין לא ניתן להזניח את קבוצות האנשים הללו ועלינו להמשיך להילחם למענם כדי לפתוח העיניים שלהם.

אך בקרב המקבלים את הנבואות, עולה לא פעם השאלה איזה סוג של נבואה מאפשרת למדינה מושחתת בעליל כמו המדינה הציונית המודרנית להמשיך להתקיים? כיצד נוכל לראות במדינה, שהיא אחת האתאיסטיות ביותר והמלוכלכות ביותר בכל מיני חטאים, כהתגשמות של נבואות מקרא בהתאם לרצון הכול יכול?

השאלה היא אכן לגיטימית, ואם אנחנו ברוח ונסתכל על ארץ, אנחנו מבינים מהר ששום תחושה אמיתית של קתרזות רוחנית לא זוכה לנו בנשמה, להפך.

מי הבעלים של ארץ הקודש ?

חובה לציין שהבעלים הבלעדי של ארץ הקודש הוא יהוה עצמו ולא העם היהודי, או באופן רחב יותר, בני ישראל, או כל עם אחר. זוהי פיסת האדמה האחת שבה, מלכתחילה, לריבונו של העולם הזה, השטן, אין זכות שליטה. והיה נעים ליהוה ששמר את הארץ הזאת לעם הנבחר מראשית ועד אחרית הימים. כאשר מדי פעם, בניגוד לרצונו המקורי, הוא נאלץ להגלות את בניו הסוררים, המדינה מוצאת את עצמה זמנית בידי עמים אחרים.

צִיוֹנוּת

תיוודר הרצל, עיתונאי דובר גרמנית ממוצא יהודי הונגרי, יליד בית הכנסת הגדול ברחוב דוהאני בבודפשט, אך מתגורר בווינה ועובד בעיתון וינאי, היה במשימה בפריז כאשר התרחשה פרשת דרייפוס המפורסמת. . הוא ראה את הקצין דרייפוס, שהואשם בבגידה, מופשט מתפקידו ודרגתו בפומבי, כאשר חרבו נשברה. הרצל הזדעזע כשראה קהל מתנשף נאסף במקום וצעק "מוות ליהודי". הוא נדהם מכך שבקושי מאה שנה לאחר המהפכה הצרפתית והכרזה על זכויות האדם, העם הצרפתי עדיין היה ברמת הפרימיטיביות הזו. כפי שהתברר מאוחר יותר, האשמים היו הקצינים הצרפתים הנוצרים הבכירים של דרייפוס, והמסמכים הסודיים של הצבא הצרפתי הועברו לקצינים גרמנים באמצעות אריסטוקרט הונגרי, הרוזן אזטרהזי. הם היו הבוגדים שבחרו ביהודי כשעיר לעזאזל. חזון ההשפלה והזעם של דרייפוס הם שהולידו את הרעיון של המדינה היהודית המודרנית במוחו של תיוודר הרצל בפריז ברגע זה בהיסטוריה. הוא הבין שאנחנו צריכים מדינה שבה אנחנו נהנים מהגדרה עצמית, שבה נוכל להגן על עצמנו בנשק ולחיות בשלום אחד עם השני.

הציונות, מהרצל ועד היום הייתה תמיד אתאיסטית וסוציאליסטית באופן מסורתי. מדובר בעיקר ביוזמה שמקורה בעיקר ביהודים מתבוללים ולא מאמינים שחשו באירופה הזו של לפני הפוגרומים והשואה שמשהו מאוד לא בריא נמצא בהכנה ושהגיע הזמן לעזוב ולחזור למולדת אבותינו.

בסופו של דבר זה יצא לפועל קצת מאוחר ב-1946, כאשר סוף סוף הוכרזה מדינת ישראל.

אנטי ציונים

רבים יודעים שהאנטי-ציונים הגדולים בעולם הם לרוב יהודים, ומי שנחשבים רשמית כיהודים בדם הם אויבים עזים של מדינת היהודים. (לדוגמה גיורגי (ג'ורג') סורוס (גם הונגרי) – מוכרז כפרסונה נון גרטה בישראל, אדם בלתי רצוי, בהיותו תומך ומממן מוצהר של קבוצות טרור ערביות. הוא שימש גם כ"כלב גילוי" במהלך שנות העשרה שלו על ידי נאצים בבודפשט בתקופת המלחמה. הוא עזר לאדוניו הנאצים להפקיע את חפצי הערך שהשאירו בדירות היהודים שגורשו. ראה את סרטוני הראיונות בנושא זה הזמינים ביוטיוב שם הוא מסביר ומתוודה על עברו בעצמו כמעט בגאווה.

ישנה צורה נוספת של אנטי-ציונות יהודית שאינה מבוססת על אתאיזם, אלא להיפך נובעת משורשיה בהקצנה דתית. גם כאן, הצורות ההונגריות של האורתודוקסיה היהודית הן הבולטות מהקהל ואשר היא המתנגדת החריפה ביותר לציונות. הזרם האורתודוקסי של סאטמאר (מאזור הונגריה בעל אותו השם) מסרב מכל וכל לאפשר לאף אחד להקים מדינה יהודית בארץ הקודש. מבחינתם, רק למשיח יש את הכוח להחזיר את מדינת ישראל לחיים. עד אז, לאף יהודי אין זכות לעשות זאת. אולם חזרתם של היהודים לארץ הקודש היא, גם לטענתם, מורשית ואף מומלצת. אלה פועלים גם לטובת נבואת השיבה, אך באופן אחר, מזניחים לחלוטין את הצד המדיני והמנהלי של הנושא. הם אלו שנהנים ממערכת הביטחון, מהגנה צבאית ומהטבות סוציאליות של המדינה הציונית, אך מסרבים לתרום לה, לעבוד או לשרת בצבא. או ליתר דיוק, את נשותיהם הם שולחים לעבוד אצלם, כי גבר כמובן צריך ללמוד את הטקסטים מבוקר עד לילה. במהלך תקופה זו, הם מצפים מנשותיהם ללכת ולהרוויח את לחמם המשותף, תוך שהם מצליחים לשמור על משק בית נקי והגון ולדאוג ל-5 עד 13 ילדיהם בממוצע למשפחה.

אורתודוקסיה שאטמר היא הזרם הנפוץ ביותר בעולם. הם מאכלסים בעיקר את הערים אנטוורפן, ניו יורק וירושלים ומהווים את אחת הבעיות העיקריות של הציונים אולי אפילו יותר מהפלסטינים עצמם.

בתוך האורתודוקסיה הזו התפתח זרם ה"נטורי קרטה", "מגיני העיר" שאינם מגבילים עצמם להתנגדות שלווה, אלא לוחמים באלימות נגד מדינת ישראל. הם אלו שלבושים בדגלי פלסטין שורפים דגלי ישראל בעודם מממנים בעצמם קבוצות טרור ערביות השופכות דם יהודי ומופיעות לעיתים קרובות לצד מנהיגי האויבים העיקריים של ישראל. הם אלה שמבצעים בעקיפין רצח אחים, ובכך מפרים חוק הרבה יותר מהותי מזה של איסור הקמת מדינה יהודית במקום המשיח. אלו הם רוצחים גסים שלפי חוקינו המקובלים, וגם הרבנים שלהם בו זמנית, ראויים למוות מיידי בסקילה. מטבע הדברים הם עיוורים על אחת כמה וכמה לעובדה הברורה הזו, שכן האשליות התלמודיות הקיצוניות שלהם עולות על הממוצע של אלו מהתנועות הדתיות האחרות.

אורתודוקסי ראוי לשמו ובהרמוניה עם עצמו, אם יש כזה, רק מרשה לעצמו להצהיר על דעותיו האנטי-ציוניות בצורה מטה ומתונה. יהודי ראוי לשמו לעולם לא יכרות ברית עם האויב ויבקר את אחיו ברבים או יסתה את שנאתו והשמדתו. ואם ירגיש חשק לשרוף דגל ישראל, הוא יעשה זאת בבית עם משפחתו מאחורי הווילונות ולא ברחובות לנגד עיני כל העולם.

הזמנה / הבטחה להחזרה

המצב הכאוטי הזה, שבו מבחינה אנושית קשה מאוד לומר מיהו

נכון, יש לראותו מנקודת מבטו של האדון. כי כולם נוגעים ישירות או בעקיפין באמיתות יסוד המגיעות מיהוה ולרוב הצדדים יש תירוץ טוב להתנהגותם הדוויה-ציונית.

על פי רצון ה' ובעקבות חורבן הקודש, בסביבות שנת 70, החל העם היהודי את הגלות הארוכה ביותר בתולדותיו הנמשכת עד היום. אולם לפי הנבואות על העם לחזור למולדתו המקורית לפני שיבת המשיח.

כאן יש לנו קשר לעם שנקלע לשני קצוות. חלקם נטשו את העיסוק בדתם וכועסים על בוראו שלא הבין איך הוא אפשר להם לסבול כל כך הרבה. לעתים קרובות הם בחרו לנטוש את זהותם שלדעתם היא המקור והגורם לכל צרותיהם.

מאידך, אנו מוצאים יהודים המקיימים מצוות דתיות עד הסוף. מצוות אלו אשר עשויות להתבסס על התורה, דבר יהוה הנגלה, סטו ממנה מאוד על ידי ריבוי תורות מיותרות ואנושיות. דווקא התורות והמצוות המעוותות הללו מהוות את הצעיף שבא לכסות את לבם ועיניהם ומונע מהם להכיר במשיח בישוע. ביניהם, הרדיפות והייסורים שנמשכו במשך מאות שנים רק הגבירו את הפונדמנטליזם הדתי שלהם כדי להחזיר את אהדת האל. כאן אנחנו מדברים על האח המעט טיפש הזה שילמד כמו בהמה ויהיה בראש הכיתה כדי להוכיח שהוא ההיפך. הוא השכל של הקהילה, כמו הדרדס שמרכיב משקפיים בקריקטורה הבלגית, זה שאפילו עושה את מה שלא מצופה ממנו כדי לרצות את הדרדס אבא. הוא זה שימשיך ללבוש שטריימל וכפתן שחור מאוד (כובע פרווה וטוניקה שחורה ארוכה) גם לאחר שעזב את הערבות הרוסיות הקרות שלו וחי זמן רב תחת השמש הקופחת של המזרח התיכון. הוא משתכנע לעשות את החשיבה הנכונה בכך שהוא פוגע בעצמו כך כי זה מה שגדולי "חכמי ישראל" ביקשו ממנו לעשות 150 שנה קודם לכן. ואיש לא ידע למנות את האבסורדים הרבים שעדיין מצויים בספרות הרבנית. אף על פי כן, מסירותו נשארת נוגעת ללב, כי הוא כל כך משוכנע שכך הוא משמח את האב.

ברור שאף אחד מהצדדים אינו ממלא עוד את התפקיד, הזהות והדרך המקוריים שה' ייעד להם, במיוחד שהמשיח לא הוכר בישועה. אולם ההבטחה, הציווי, נבואת השיבה לארץ הקודש בשלב מסוים עדיין תקפות, שכן דחיית העם מעולם לא תתרחש ולא תתרחש (ראה רומים יא, אם עדיין יש צורך להסב את תשומת הלב לכך. ).

תארו לעצמכם אב שנאלץ להעיף את בניו מהבית כי הם לא מסוגלים לציית לכללים. ואז, לפני שהוא משחרר אותם, הוא מצווה עליהם לחזור הביתה לפני השקיעה כי הסכנה מתקרבת. הבנים עלולים לשוטט כל היום, חלקם מתרחקים עוד יותר ממצוות האב ואחרים מנסים לשמור עליהם בקנאות הזויה ומיותרת יותר ויותר. אף אחד מהם לא באמת חוזר לדבר האב, אבל שניהם מרגישים את סכנת הלילה וממהרים לחזור הביתה. מה שלפי המניעים והכוונות האתאיסטים או הדתיים הבסיסיים שלו, אבל הדבר החשוב הוא שכולם יחזרו. גם אם לא יעשו זאת בתשובה ראויה, העיקר שיישארו בחיים ובטוחים מסכנות החושך.

לישראל, כמדינה חילונית, המושפעת במובנים רבים גם מכוחות אנטי-כריסט, לפחות יש את היתרון של איחוד מחדש של העדר לפני שהוא הולך לאיבוד לנצח. לפיכך, הנצח מאפשר להתכנסות זו באופן זמני תחת דגלים זרים, כגון הציונות הסוציאליסטית והאתאיסטית. אז מי שמבקר את החילוניות בישראל עושה זאת בצדק, אבל פשוט אין להם חזון שהחזרה לארץ לא יכולה לקרות אחרת במקרה של יהודים רבים. ובמקום לבקר, צריך לשמוח, מחוסר משהו אחר, לראות לפחות את החוק הזה מתקיים, את החזרה לארץ המובטחת. מי שמקבל את ישראל, לעומת זאת, נופל לא פעם לקיצוניות השנייה. פעמים רבות אלה נופלים בחטא עבודת האלילים של היהודי או של התגשמות הנבואות. וגם אם הם לא מקבלים במודע את החטאים, הם עדיין סובלים אותם על ידי הטלת המסך על חטאי ישראל. במקום לתקן אותם על ידי חשיפת חטאים, ועל ידי הכרזה על דרך הריפוי שהוא המשיח, הם פשוט שותקים. אז הגישה דמוית היען הזו של הנושא רק מחמירה את המצב.

והקהילה היהודית הדתית תצטרך יום אחד להבין שרוב אחיהם החילונים לא ויתרו על אמונתם רק בגלל אנטישמיות. רבים נמנעו מלהישאר באמונה בגלל הדוקטרינות והחוקים התלמודיים האנושיים בעליל, אשר מטבעם זרים מאוד למנטליות היהודית המקורית. יהודי מפוכח והגיוני לעולם לא ייפול לאורתודוקסיה וזו לא שאלה של אמונה. כל מי שיש לו מושג בדברי ה' יבין במהרה שהיהדות הרבנית מלאה בדוקטרינות, חוקים ודרישות בלתי מקובלות הן מבחינה אינטלקטואלית והן מבחינה רוחנית! ומכיוון שאין אלטרנטיבה אחרת להישאר יהודי, רבים מעדיפים לצאת למדבר העולם ולהשתמש בכישרונותיהם כדי להצליח בחיים ולשרוד כמיטב יכולתם. מטרתם תהיה להבטיח את החינוך הטוב ביותר לילדיהם כדי שגם הם יוכלו לשרוד בעולם שהוא זר ועוין להם לחלוטין. כסף אינו קונה אושר, אך לרוב מהווה עזרה גדולה ואמצעי הישרדות. תפיסה זו מובנת מבחינה אנושית, ומנהיגי המדינה הציונית הנוכחית פועלים לפי העיקרון הזה. כל עוד יש מספיק כסף ונשק, הכל בסדר. אלה האלילים שלהם, לעת עתה.

השאלה הפלסטינית

לפי חלקם, נראה שאין היום עם פלסטיני. אבל זו לא השאלה. ייתכן מאוד שהם קיימים, מוטב שיהיו צאצאיהם הישירים של הפלשתים הקדמונים, מאשר יישארו זרים לארץ הקודש בדיוק כפי שהיו במקור. הפלשתים, אבותיהם כביכול, היו בעצמם תמיד פולשים וגנבים שנוכחותם בארץ הקודש ועוינותם ליהודים הייתה תוצאה ישירה של חטאי ישראל. אז אני לא ממש מבין את הדיון ומעל לכל אני לא מבין למה אף אחד לא מטיף לאמת היסוד הזו במקום לדון ולהסביר דברים היסטוריים שלא לצורך ?

ודווקא כן, הפלסטינים היו קיימים מאז התקופה הרומית, כאשר רצונו של רומא לדה-יהודה הלך עד כה לשם את ארץ הקודש, פלסטין והיהודים שחיו בה, הפלסטינים. האנציקלופדיות של שנות השלושים הגדירו מתנחלים יהודים כפלסטינים, והדגל הנלווה לפלסטין היה זהה במהותו לדגל הישראלי הנוכחי, לרקע הלבן עם מגן דוד הכחול באמצע. לכן, אם תרצו, הפלסטינים עדיין קיימים, זה אחד הכינויים שלנו כבר למעלה מ-2,000 שנה.

אבל מנקודת המבט של ערבים המכונים פלסטינים, הסיפור של הכנענים, לא זה של הפלשתים, הוא הרבה יותר מעניין. כפי שמתברר מסיפורה של רחב בזמן הכיבוש הראשון, שגם דיירי הארץ המובטחת לשעבר לא שמחו לראות את עם ישראל מגיע. אולם מדברי רחב אנו יודעים שהגעתם וכוונתם של בני ישראל להשתלט על הארץ לא עלו עליהם במפתיע. האנשים שמעו על בואם של היהודים ופחדו, כפי שקראנו ביהושע ב: ט : וַתֹּאמֶר אֶל־הָאֲנָשִׁים יָדַעְתִּי כִּי־נָתַן יְהוָה לָכֶם אֶת־הָאָרֶץ וְכִי־נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם׃

אנשים רבים משקיעים בנדל"ן גם היום. הם קונים דירות במרכזי הערים בזמן שילדיהם עדיין קטינים כדי לאפשר להם מאוחר יותר מקום מגורים ולהתחיל את חייהם הבוגרים. עד אז הם שוכרים את דירותיהם כדי להפחית את השקעתם אך גם כדי שהנכס יישמר ולא יפול. אותו דבר קורה עם ארץ הקודש.

ואז יהוה דיבר. הוא לבש את לב הכנענים שהגיע הזמן. הם ודאי לא קיבלו את המסר בדיוק כשהגיע הזמן, כשהיהודים כבר הקיפו את יריחו, אבל כנראה שכבר סיפרו לאבותיהם עמוק בנפשם. ודאי שכל הדורות של הכנענים תמיד הרגישו שהארץ הזו לא שלהם, אלא שהם יכולים להשתמש בה זמן מה. הם בטח הרגישו כמו זרים מההתחלה. ואז, כשהגיע הזמן שבעל הבית ימסור את הנכס לילד הבוגר שלו, הדיירים הגיבו בדרכים שונות ורבים מהם מרדו.

שום דבר לא השתנה מאז. ה' אינו דוחה את הערבים. ההבטחה של הגר וישמעאל, במידה שהערבים של היום הם צאצאיהם, תקפה בדיוק כמו ההבטחות שניתנו לישראל. זכרו שאנחנו לא עם מיוחס, אלא פשוט אחד נבחר. נבחרנו, הוצאנו בצד לשירות, לשירותם של אחרים, לא להיפך. עם זאת, יש לנו גם הזכות לדיור, הזכות לקבל מדינה אי שם בעולם.

במובן הרחב יותר ובמשיח, אנחנו מצפים גם לערבים במשפחה המורחבת, במיוחד שאנחנו גם קרובי דם. ה' אינו זורק אנשים באכזריות לרחובות. רוב הכנענים בוודאי התיישבו רחוק יותר, שם, לאחר שהתמזגו עם האוכלוסייה המקומית, צאצאיהם הנוכחיים הם חלק מהעולם הערבי. הם חיים, רק במקומות אחרים, אחרת, אולי טוב יותר. במקום שבו הם באמת יכולים להרגיש בבית. אולי הערבים העשירים של ימינו החיים מבנזין הם בדיוק צאצאיהם של הכנענים הקדמונים הצייתנים הללו שהסכימו לעזוב את הארץ. מי יודע ?

גם הקבוצה הערבית הידועה כפלסטינית משנות ה-40 ועד היום, שאכלסה את ארץ הקודש במאות השנים האחרונות, הייתה זוכה בהחלט לבית חדש, אילו היו מצייתים. אבל בסופו של דבר גם אלה שעזבו להתיישב בירדן ממשיכים לתבוע את זכויותיהם בארץ הקודש ומחכים רק לאור ירוק ממדינות העולם כדי להחזיר את החזקה במה שהם מאמינים שהם שלהם.

לפיכך, הם מכניסים את עצמם לקללה נוראה ונמצאים בסכנה גדולה בגלל התמדה שלא להחזיר את מה שלא שלהם. יש לזרוע בהם את רגשות הסליחה וההשלמה, ואת האמונה שאם יהוה לוקח משהו, הוא תמיד נותן משהו אחר במקום, משהו הרבה יותר טוב.

אין ספק שרוח יהוה הלכה בפני מתיישבים יהודים מסוף המאה ה-19 ועד הקמת המדינה ב-1946 ועד היום. לפיכך, הקבוצות האתניות המתגוררות שם, כמו הכנענים דאז, קיבלו את האולטימטום להחזיר את המדינה ולהעבירה, לא ליהודים, אלא לבעליה החוקי היחיד, יהוה שרצה שתשמש בית עבור העם היהודי.

לאלהים אין כוונה לזרוק, לטאטא אף אחד. הוא יכול היה לברך את העם הזה שגורם לכל כך הרבה צרות בעולם ולתת לו מולדת חדשה. אם הם היו מצייתים, הם היו משחזרים בשפע במקומות אחרים את מה שהם איבדו כאן. הגיע הזמן והיהודי חייב לחזור הביתה כדי שנבואות ההתכנסות יתגשמו כהכנה לשובו של ישו. כל מי שנלחם נגד הפרויקט הזה מעמיד את עצמו בסכנת חיים.

הצבא הישראלי, לעומת זאת, לא ניצל את ההזדמנות לפני 40 או 50 שנה, כשלא היה מפריע לאף אחד בעולם, מלבד הערבים עצמם, לגרש את כל הערבים משטח ישראל כל עוד היה זמן. . היום, העולם מצפה מאיתנו לבקש את סליחתם על הכל, כמעט אפילו כשאנחנו במקרה מצליחים להימנע מהדקירות שלהם. נטילת נשק נגדם לאחר שנים של פרובוקציה וטילים שנורו נגד היהודים הפכה לחילול קודש שרוב האומות מגנים. העמים האלה שהפכו לעיוורים בטירוף. זה המקום שבו אנחנו נמצאים היום!

עם זאת, אני לא מכחיש שחלק מהערבים נתונים לפעמים ליחס בלתי הולם. אחרי הכל, במצב של מלחמה, כל אחד יכול להשתולל בכל עת וחייל ישראלי יכול להתנהג גם בדרכים לא אנושיות. עם זאת, אין בכך כדי לתרץ את נוכחותם הבלתי לגיטימית ויחסם המרדני של הערבים בשטח, כך שההגזמות הבאות של החיילים היהודים, אף שהן לעיתים קרובות לגינוי, אינן מצדיקות את זכויותיהם לכאורה.

יתר על כן, מי שמתגרה ללא הרף, לא צריך להיות מופתע מתגובה הגנתית בתמורה. הצבעת אצבעות לאחר הדלקת האש היא התנהגות נבזית וצינית במיוחד. יתרה מכך, אנושות שדעתה מבוססת על הומניזם מופרז וחסר פרופורציות, לעולם לא תבין כיצד מי שחזק יותר לכאורה יכול להיות צודק מול מי שנראה חסר אונים לחלוטין.

אלוהים היה מברך אותם בשפע במקום אחר, שבו הערבים כבר חיים אי שם במיליוני קילומטרים רבועים המייצגים את העולם הערבי. אם המשפט שלי גורם לך לחייך, בדוק בעצמך: 13,150,000 קמ"ר (8,171,000 sq mi), שטח של העולם הערבי ממרוקו ועד לגבול האיראני, מחופי הים התיכון ועד לגבול אפריקה השחורה. יש שיגידו שחלק גדול מהארץ הזו הוא מדבר בלתי ראוי למגורים? מי אשם בזה? ארץ הקודש הייתה גם קערת אבק לפני שהגיעו היהודים. הם הפכו כמעט בנס חלק גדול מהאזור לנווה מדבר משגשג. עם אורח חיים מתאים ונכונות לעבוד ולא רק לצאת לרעות את העזים והכבשים שיתעכלו בסופו של דבר עד עלה הדשא האחרון, האדם מסוגל לשקם ולשמור על סביבה בריאה וירוקה.

אני חושב שאין טעם לדון באופי הקטנוני והחמדני של הרוח הזו שמסרבת בעקשנות את חלקת האדמה הקטנה הזו בגודל חסר חשיבות לעם שאין לו לאן ללכת במשך 2000 שנה ושמגן בטיפשות על מיעוט מקופח כביכול. שטחה הנוכחי של ישראל הוא 21,000 קמ"ר. כאן חיים 6 מיליון יהודים ו-3 מיליון ערבים. בידיעה שמספר היהודים הרשמיים שעדיין מפוזרים בעולם הוא 12 מיליון נפשות נוספות, בלי לספור את צאצאי השבטים האבודים שטרם נאספו או את בני שבט יהודה האבודים שמתבוללים ושאיסוףם נמשך אף הוא, כאשר סוף סוף יתרחש איחוד מחדש בקנה מידה גדול על פי הבטחות המקרא, אנו מסתכנים להרגיש יותר כמו סרדינים בפחית מאשר יהודים בארץ המובטחת. במקרה כזה, הערבים שעדיין מתעקשים להישאר יימלטו סופית ולו רק בגלל הריח.

יהודים שקריים וכוזרים אמיתיים או להיפך

זכותנו הבסיסית על הארץ נובעת מכך שאנו רואים את עצמנו כצאצאיו של יעקב, בעיקר בניו יהודה ובנימין. אולם, על פי כמה תיאוריות, ההמון היהודי של מרכז אירופה אינו מיעקב, אלא מוצא מהכוזרים שהתגיירו. במאמר אחר ארחיב על נושא זה ביתר פירוט. אבל בקצרה מאוד, יש שלוש אפשרויות, שאף אחת מהן לא ניתנת לביטול. הראשון הוא שהתיאוריה שגויה ושכולנו באים מיעקב. השני הוא שרק המעמד הכוזר השליט התגייר, כפי שטוענים היסטוריונים יהודים ולא-יהודים רבים.

המקרה השלישי, המקובל לרוב על ידי היהודים עצמם – היסטוריונים וגנטיקאים, הוא שהתיאוריה נכונה לחלוטין וכי יהודי פולין, הונגריה, אוקראינה, רומניה, עד הרי אוראל הם במידה רבה צאצאיהם של הכוזרים המתגיירים הללו.

וכאן, בדרך כלל אנחנו מפסיקים לחשוב. לפתע, היהודים המאותגרים שותקים ומעדיפים להפוך דף ולא לבחון את הנושא העדין הזה יותר לעומק.

עם זאת, שטחם של הכוזרים הקדמונים נמצא כמה מאות קילומטרים צפונית-מזרחית לממלכת ישראל. איזה צירוף מקרים! זה אכן הכיוון המדויק שאליו גורשו 10 השבטים. זה תמיד מאוד חשוד כשמישהו מרגיש משיכה כה עמוקה לעם היהודי שיש לו דחף עצום להתגייר. זה לא מה שקורה ברוב המוחלט של המקרים! מגע עם יהודים יוצר בדרך כלל משהו אחר מלבד משיכה. שנאה, בוז ועוינות הם הרגשות שנוכחותנו מחוללת בלבם של עמים ובוודאי לא כל צורה של אהדה או ערעור. יחסי האומות עם היהודים אינם משקפים בדרך כלל את יחסם של הכוזרים, אלא את יחסם של הקוזקים. במקרים רבים, משיכה מתחילה כאשר גנים דומים באים במגע זה עם זה. זה קצת מה שבטח הרגיש יוחנן המטביל בבטן אמו כשמרי ביקרה את אליזבת עם ישוע ברחמה.

הדבר הזה לא התגלה לי, זה לא חזון נבואי, אלא חשיבה אנושית פשוטה כמעט מתמטית, אבל יש לי תחושה חזקה שאם התיאוריה הכוזרית תתברר כנכונה, יתברר גם שהכוזרים, בשעה לפחות חלק גדול מהם, היו לא אחר מאשר צאצאיהם של 10 השבטים המגורשים. כך תתגשם נבואת ההתכנסות, לא באחרית הימים כפי שהיא מובנת היום, אלא באחרית הימים כפי שהוצג על ידי ישוע כאילו החלה כבר במהלך חייו על פני כדור הארץ. איסוף השבטים האבודים היה נמשך אפוא כבר כמעט 2000 שנה.

היהודים האשכנזים של היום יצטרכו רק להיחשף מאיזה שבט הם באמת באים. עד עכשיו חשבנו שאנחנו יורדים מיהודה, בנימין, שמעון או אפילו לוי, כיון שהארבעה הללו נשארו, אבל בקרוב אולי יתברר שרבים מאתנו שהיינו בני רחל יצטרכו להשלים עם זה שאנחנו אפילו לא יורדים ממנה. לאה, אבל אולי מאחת משתי המשרתות של האחרונים.

תפקודו של אל שדאי בשטח ישראל של היום

כל מי שעדיין מטיל ספק בכך שלמדינת ישראל הנוכחית יש קשר לנבואות תנ"כיות ארוכות שנים, פשוט לכו לראות את התקשורת ואת החשבונות של האנשים החיים בה. כמה ניסים אמיתיים חזו יהודי ישראל מאז קום המדינה. ניקח רק את המקרה הנפוץ ביותר: רקטות שנורו מעזה. מאז תחילת שנות ה-2000 נורתה כמות בלתי נתפסת של רקטות מעזה לעבר ישראל. אלה היו צריכים לגבות מספר עצום של חיים. עם זאת, מספר הפציעות וההרוגים ואפילו הנזק לרכוש הוא כה נמוך בהשוואה למספר הפגזים, עד כי לייחס זאת למקרה אפילו לא יישמע כמו בדיחה גרועה.

למרות המראה והרצון של הרוב, ברצון להציג את הפלשתים המודרניים כדודים קטנים מול גוליית הגדול שהצבא הישראלי אמור לייצג, הסיפור נותר כפי שהיה בתקופת שלטונו של שאול. לישראל עשוי להיות כוח תקיפה עצום, להיות הצבא האדיר ביותר בעולם, הענק הוא לא פחות מה שנקרא פלשתי עם מיליארדי אחיו המוסלמים מאחוריו כדי לתמוך בו, מבלי לספור את האומות הנוצריות לשעבר שהתנערו מאמונתן. יותר ויותר מתגייסים מאחורי אויבי האומה היהודית.

דוד המודרני עדיין מצליח להגן על עצמו בכוחו שלו מול גוליית, אויביו. אבל בקרוב, יגיע הזמן שבו, כמו דוד המקורי, הוא יביס את האויב אחת ולתמיד רק על ידי אמון באדון צבאות.

תפקידה של ישראל באחרית הימים

זהו מקום ההתכנסות של היהודים, שבו תתגלה להם זהותו האמיתית של המשיח באופן קולקטיבי במקום שבו הם הולכים להתאבל עליו כמו שמתאבלים על בכור.

מדינת ישראל תהיה גם המטה של ​​האנטיכריסט. כי שם ייבנה בית המקדש האחרון, שיהפוך לכס המלכות של האנטיכריסט. שם יתאחדו דתות העולם בעוד ירושלים העיר הבלתי ניתנת לחלוקה על פי יהוה, תחולק לשלושה חלקים. כאן תוקם דמותה של החיה ולפניה כמעט כל הברכיים ייאלצו להשתחוות, כמו בתקופתו של דניאל.

ישראל היא גם המקום בו גוג ומגוג נפגשים בסוף המילניום.

ירושלים היא גם העיר שבה יש להרוג את שני העדים לפני שהם יקומו לתחייה וישובו לגן עדן.

ייקח הרבה יותר מדי זמן לרשום את כל האירועים שלא יכלו להתרחש ללא חזרת העם היהודי לארץ הקודש. אבל שאף אחד לא יעלה על דעתו ששיבתו של העם היהודי לארץ הקודש חייבת להתרחש בהרמוניה ובהבנה הגדולה ביותר בין העמים תוך התחשבות בכל המסורות הדתיות של האזור. הנבואות אינן מכריזות או מבטיחות דבר כזה. מה שכתוב הוא שעלינו לחזור ולהחזיר לעצמנו את הארץ בין אם יש אנשים שאוהבים זאת ובין אם לאו, בדיוק כמו בזמן הכיבוש הראשון עם יהושע. מי שלא מצליח להתעלם מרגשותיו ההומניסטיים ומהצדק האנושי נופל במלכודת שמטמן האויב: לגרום לו למרוד ברצונו ובתוכניתו של יהוה. טעות כזו פועלת כמו רעל החוסם את הנצרות ומונע ממנה למלא את תפקידה המהותי לצד היהודים בהגשמת נבואות אחרית הימים.

לגבי המיעוט הנוצרי הפרו-יהודי, המילים הללו צריכות גם לעודד זהירות. כי לכל מלכודת יש את הכפיל שלה, האנטיתזה שלה, הקיצוניות האחרת שלה שלעתים קרובות אף יותר מסוכנת מהראשונה כי היא פועלת בשם האהבה והסובלנות. אל תגן על הכל באמתלה שהדבר נושא חותמת של יהודי. הרעל נוכח שם באותה מידה ויכול לשתק אותך בייעוד שלך כמו במקרה של האחים היודו-סקפטיים שלך.

זאב שלמה / ריצ'רד סיפוס / 30/04/2021

תיאולוגיה החלפה אמיתית / לשם מה נוצר האדם?

על ידי Sipos Richard | אפר 21, 2021 | בראשית, ברית האדאשה, זמני סיום

במאמר זה, לא נדון בתיאולוגיה ההחלפה הרגילה. אני מאמין שהזמן לניסיון לשכנע אחרים עבר; רבים השקיעו מאמצים משמעותיים כדי לפטור את הנצרות מהנושא המטריד של אנטישמיות. התייחסתי לנושא זה במאמרים קודמים במספר הזדמנויות. לכל נושא יש את הזמן שלו ואת הנקודה שבה הוא צריך להגיע למסקנה כדי שהעניין יופסק. מי שעד עכשיו לא השתכנע כנראה לא יתנדנד יותר. ואם, כנגד כל הסיכויים, לחלק מהאנשים עדיין יש שינוי בלב, יש שפע של חומר זמין באינטרנט או בספריות להרהר בהם.

לא, כאן נתעמק בסוג אחר לגמרי של "תיאולוגיה" חלופית. נדון בתחליף שהיה תמיד בכוונת יהוה. אנחנו הולכים לחקור את הרעיון של תחליף מפואר שאינו תוצאה של כוונותיה המושחתות של האנושות לתפוס את מה שלא שייך לה בצדק. בעוד שחלק ניכר מהנצרות עדיין מתחבט ברעיון לתפוס את מקומם של יהודים על ידי כך שהם רואים עצמם "יהודים ברוחם" באופן מוטעה ובלתי ראוי על ידי פירוש שגוי של דברי פאולוס, הוא אינו מצליח להבין את המטרה הבסיסית של הבריאה האנושית. שבאמת נועד להיות מוחלף. כי בזמן ישועתם, כאשר החתן, המשיח, בא לתבוע את כלתו, הכנסייה,

היחידים שנולדו מחדש יתפסו את מקומם של ישויות שהחזיקו בתחילה במשמעות רוחנית גדולה בהרבה מיהודים.

לכן, המאמצים של אנשים דתיים המנסים לתפוס את מקומם של העם הנבחר יישארו בסופו של דבר לשווא. בינתיים, אלו שקיבלו את הישועה ישפטו את המלאכים הנופלים, מהם הם מיועדים לתפוס את התפקידים ואת המקומות שהמלאכים הללו השאירו ריקים.

אחת המטרות העיקריות של הנצרות הייתה צריכה להיות לעורר קנאה בקרב היהודים על ידי שיתוף בעדותו של יהושע. למרבה האירוניה, זה עדיין חלק ניכר מהנצרות שמרגיש קנאה בעם שדוחה בהתמדה את המשיח.

האם בן מלך יכול באמת לחוש קנאה בנווד, גם אם אותו נודד הוא במקרה אחיו הגולה זמנית? או שמא קנאה לא במקום מעידה על כך שמי שמאמין שהוא נסיך אינו באמת בנו של המלך? קנאה נראית בלתי נתפסת כאשר אדם מחזיק בכל מה שאנו יכולים לדמיין.

כאשר הלל, אחד מהמלאכים המוכרים יותר כיום כשטן, יחד עם חסידיו, מרדו באלוקים, הם גורשו מממלכת השמים. זה נוגע לממלכה הנצחית שעוצבה בקפידה, שבה לכל אלמנט, אפילו למלאכים שנפלו מאוחר יותר, היו תפקידים ותפקידים ספציפיים. עם גירושם, נוצר חלל – חלל שהיה צריך למלא כדי להחזיר את מצב השלמות המקורי.

האדם נברא על ידי יהוה כדי לתפוס את מקומם של המלאכים שנפלו.

עם זאת, אלהים לא מיקם מיד את מאן במקומם הסופי. האדם היה צריך לעבור מבחן של רצון חופשי לפני שהגיע למצב של חיי נצח אולטימטיביים. בנוסף, לאלהים היה יריב להתגבר, מישהו ששאף לתפקידו וביקש להחליפו. במקום למחוק אותו מיד, יהוה נתן לו הזדמנות להוכיח את עצמו. במקביל, איפשר אלוהים זמן להציג את כוחו הבלתי נתפס בפני העולם הנברא, כולל מלאכים ואנושות.

לשטן הייתה הסמכות לפתות את האדם בשל החזקתו של האחרון ברצונו החופשי. וכך זה קרה. בעקבות הפיתוי של אדם, האנושות קיבלה גזר דין מוות, כפי שהובטח. עם זאת, אדם וחוה לא הוצאו להורג מיד. במקום זאת, אלוהים דן אותם לתהליך הדרגתי של מוות. אפשר להתייחס לתהליך הזה בתור היסטוריה עולמית, אבל בצורה פשוטה יותר,

תהליך זה הוא לא אחר מאשר זְמַן עצמו.

ספירה לאחור זו מייצגת את עצם התגלמות רחמיו של אלוהים – טווח שבו לכל אדם יש הזדמנות לקבל חסד על ידי הכרה ביהושע המושיע, ובכך ליישב את יחסיהם עם האב.

החסד העצום ואהבתו של אלוהים מתגלים כאן לראשונה. למרות העובדה שרוב האנשים מפרשים את גירושם של אדם וחוה מגן העדן כסימן לכעסו של אלוהים, לשיפוטו, לגמול ואפילו לאכזריותו של אלוהים, עלינו להבין שזה היה, למעשה, הפגנת הרחמים האולטימטיבית. גירוש זה עומד בעצם כהחלה הראשונית של חוק עיר המקלט. בסופו של דבר, המרד של האנושות באלוקים לא היה מכוון. הם לא ביקשו לפגוע או לבזות את הבורא שלהם. שאיפתם הייתה להיות כמוהו. המאבק שלהם בחולשות וברצונות שלהם גבר עליהם. הם רצו לשקף אותו אבל לא להחליף אותו. רגשותיהם כלפי אלוהים לא היו נגועים בשנאה, בניגוד להלל וחבריו, שנכנעו לחטא הבלתי נסלח.

ספירה לאחור זו משמשת כנתיב מרכזי לעבר ישועת האדם. זכינו לזמן – נתיב מילוט, בדומה למקרה של הרוצח שלא בכוונה שסופק לו מקלט, מקום להתגונן מפני זעמם של קרובי משפחתו של הקורבן, כפי שמתואר בספר דברים יט:4-6. באופן זה, ניתן לנו זמן לתקן את מערכת היחסים שלנו עם אלוהים. אנו עושים זאת על ידי ניקוי עצמנו בדם הכבש, שנשפך בתמורה לחטאינו, על מנת לפייס את כעסו של אלוהים.

הסכסוך בין השטן לאלהים הוא לא פחות מדו-קרב. ובדומה לכל דו-קרב מכובד, ומאחר שהכללים נקבעו על ידי אלוהים עצמו, זה יכול להתנהל רק בצורה הוגנת. היריב, ערמומי או שפל ככל שיהיה, עדיין זוכה לכבוד יסודי ובעל זכויות על פי חוקי הלחימה. שני הצדדים חייבים לגלות כבוד אחד כלפי השני. גם אם היריב מתעלם מהכללים, אלוהים דבק בהם ומכריח את הצד שכנגד לא לחרוג מגבולות מסוימים.

זה היה פשטני מדי לזרוק את כל מה שהושחת, ואז לנקות ולאכלס מחדש את החלל מיד על ידי יצירת מלאכים חדשים. יהוה רוצה למלא את הפערים האלה עם אנשים שנוסו כמו מתכות יקרות. הוא שואף להקיף את עצמו בנשמות שבחרו ברצון בתשובה באמצעות החלטותיהן האישיות ובכך נוהרו בדמו. הוא משתוקק לאנשים אותנטיים סביבו, יחידים המשרתים אותו מתוך רצונם – לא סתם אוטומטונים או עבדים שנידונו לעבודת כפייה.

גם המלאכים קיבלו "זמן" להחליט לאחר יצירתם. חלק מהם בחרו אחרת. כאן נכנס לתמונה תפקידו של האדם. לאדם ניתנת ההזדמנות לתפוס את מקומם של המורדים הללו ובסופו של דבר לשפוט אותם על הנזק שהם גרמו לאנושות לאורך 6000 שנות ההיסטוריה שלה.

האדם הוא ההימור. הבחירה ברורה: או ישועה באמצעות דמו של המשיח או התיישרות עם המפתה, המובילה לחורבן נצחי.

השטן והשדים שלו נבלעים בזעם. מצד אחד, הם מכירים בחוסר יכולתם לגבור על יהוה, ומצד שני, הם סובלים מהשפלה עמוקה. פעם שהאמינו שהם עולים על אלוהים, כעת הם עומדים בפני היחלצות על ידי יצורים חסרי משמעות לכאורה כמו בני אדם.

למרבה הצער, נחמתם טמונה ביכולתם ללכוד רבים בקלקל נצחי.

אצלנו נחמה נמצאת ביהושע המשיח. באמצעות דמו, הוא גואל את כל מי שמחבק את קורבנו ונכנע לסמכותו.

מאמרים נוספים קשורים:תְּרוּמָה‎, שאלה של חיים ומוות, ב-ראשית / ב-התחלה / ב-תכנית

ב-ראשית / ב-התחלה / ב-תכנית

על ידי Sipos Richard | אוק 13, 2017 | בראשית, זמני סיום, מדע ואמונה

בעיני היהודים, הסיבה לכך שכתבי הקודש, דבר ה' מתחיל באות השנייה של האלף-בית ב (בט) ​​ולא באות הראשונה, כלומר א, נותרה בגדר תעלומה עד היום. מבחינתם, זה אכן לא הגיוני לחלוטין שהמילה הראשונה שמתחילה את הסיפור על מקור המקורות אינה מתחילה באות הראשונה א (אלף). השאלה באמת מטרידה ואכן אפשר לתהות אם זה נובע במקרה או שאלוהים באמת רצה להצביע על משהו לא חשוד ממבט ראשון.

אמנם האות עלולה להיות מסוכנת כשלעצמה, אך עדיין טוב לדעת שלכל אות עברית יש משמעות וערך מספרי אשר לבדו מכיל משמעות נוספת עמוקה. אז באיזו מידה, על ידי מי ומתי כדאי לפרק את הדברים האלה לא יהיה נושא הניתוח שלנו כאן, אבל זו עובדה שיש לקחת בחשבון.

השאלה רלוונטית על אחת כמה וכמה שהמילה אלוהים מתחילה דווקא באלף. מדוע הוא לא מתחיל את הסיפור בשמו שלו במקרה זה במשהו כמו: אלוהים ברא בראשית, או אלוהים, בראשית, ברא וכו'. זה אולי נראה מוזר לחלק, אבל השאלה הזו באמת הייתה על מוחות של יהודים מאז ימי קדם ואני אישית חושב שזה אכן מאוד מעניין עבורנו גם במשיח היום.

בהמשך, אנו הולכים לדלג על התשובות שנתנה היהדות לשאלה זו ובמקום זאת נעסוק במשמעות שיכולה להיות ל"טעות" קטנה לכאורה במונחים של תולדות הישועה והגאולה.

במה נוצרו כדור הארץ והאדם?

אנו מקבלים את התשובה לשאלה הזו ממש בשורות הראשונות של ספר בראשית: Tohu VáBohu (ריקנות, חושך ותהום במילה אחת, בתוהו ובוהו).

איך יתכן שבמקום שבו מתקיים במקור רק אלוהים, יכולים להיות חושך ותהום. כיצד יכול כאוס בכל צורה שהיא להתחכך עם יהוה הנצחי ושלמותו?

בתקופה שבה, היה רק ​​הוא ולא אף אחד ותו לא, – אם אפשר להשתמש כאן במילים המתארות את הזמן – איך אפשר להעלות על הדעת שכל סוג של טוהו ובוהו יכול היה להתקיים ללא תלות בו ובחוד ממנו?

המילה ב-ראשית היא לא יותר מאשר אינדיקציה לכך שאנו עדים ומשתתפים ביצירת תכנית ב'

כשם שגם גאולת האדם לא תוכננה במקור, אלא שהאדם נברא בשלמות שיש לו בשר נצחי ובלתי ניתן לשחיתות. מצב זה שהיה קופא לנצח ברגע שהאדם עמד בפיתוי לצרוך את פרי העץ האסור עד תום תקופת המבחן, ובכך לזכות בחיי נצח סופיים.

למרות הכל, זה לא קרה כמצופה. לאחר שחטא האדם מהדור הראשון, נאלץ יהוה לשנות את תוכניותיו ולהכין את קורבן הכפר של הכבש על מנת לשקם את בריתו. כך נאלץ מאוחר יותר להופיע באופן אישי בדמות הבן, מתרוקן, יוצא מרחמה של אישה ולקחת על עצמו גוף אנושי כדי שיוכל לשפוך את דמו ולסבול את הדין במקומנו כדי שהמאמינים בו עשויים להיות חיי נצח. אז אנו יכולים לראות שעבודת הגאולה הייתה חייבת לבוא למקום בגלל נפילתו של האדם בחטא.

אם נתבונן מקרוב, התנ"ך מלא בתוכניות שונו דומות. לאחר רצח הבל בידי קין, היה צריך לשלוח את סת כתחליף כדי להחיות את קו הדם הטהור. ההתחלה החדשה בעקבות המבול הייתה גם תכנית ב'. הגולים שהוטלו על העם בעקבות הפרת החוק היו כולם תכנית ב'. חייו של יעקב עצמם עמוסים בתוכנית ב' וכן הלאה דרך הכתובים.

המרד הבלתי נגמר של העם והאנושות תמיד דוחף את יהוה, בחסדיו העצומים, תמיד להתאים/לתקן דברים, לתת יותר זמן, להיות יותר סבלניים ולהתערב באירועים באופן שבסופו של דבר יועיל למי ש עדיין חטאו, אבל לבסוף חזר אליו.

העולם הנברא המקורי יכול להיות רק מושלם

כאשר אלוהים יצר את היצורים המקיפים אותו בממלכתו, את כל אותן רשויות, נסיכויות ושאר הישויות הרוחניות שאנו נוהגים לכנות מלאכים, הכל היה אז מושלם, נצחי ומלא באור. לא הייתה חושך, שום תהום שבה הוא היה נאלץ לאחר מכן להביא את האור, שהוא המשיח. האב-בן-רוח הקודש, כאלוקים אחד, התענג על יצוריו שלו, ביניהם היה גם אחד היפים שלו ואחד המרכיבים המרכזיים של בריאתו ואשר לבסוף פנה נגדו.

לסיפור בריאת עולמנו קדמה בריאה אחרת, שאינה קשורה בתנ"ך, אך אנו יכולים לתפוס אותה, שכן מספר נבואות מתייחסות לאותן זמנים קדומים בעולם שהיה אז רוחני בלבד. יתרה מכך, אנו יכולים לדעת זאת. כי מה שאנו קוראים בשורות הפתיחה של ספר בראשית אינו מתאר את התנאים המושלמים הנובעים מהנוכחות הייחודית של דמות מושלמת כמו הבורא שלנו. כשהתנ"ך מתחיל, אנחנו כבר רואים רקע של חושך ובלבול שבו הבורא נאלץ להתערב כדי לשחזר משהו מקורי שהיה מושלם ושאיננו קולטים עדיין בשלב זה. בנסיבות כאוטיות אלו הוא מתערב בחסדיו על מנת ליצור את כדור הארץ שלנו ואת השמים שלו בכך שהוא מביא אליו גם את הפתרון האולטימטיבי, האור שהוא לא אחר מאשר המשיח שבו ובזכותו נוצרה כל הבריאה.

מה שהבורא שלנו ברא במקור היה השלמות עצמה, אין ספק בכך.

היה צריך להיות עולם מושלם, מלכות, שבו מלך הבורא – בהיותו מושלם בעצמו – יכול היה ליצור רק דברים מושלמים.

הנפילה שיצרה את הטוהו ובוהו

ממלכת אלהים יכולה אפוא להיות רק מושלמת. יצור מושלם אחד כזה היה הלל עצמו – בשמו הלטיני לוציפר – מביא האור. הוא היה אחד משלושת המלאכים, שבסופו של דבר, מרצונו החופשי והפולחן העצמי, מרדו והחליט לנסות לתפוס את כסאו של יהוה כדי לשלוט במקומו. שליש מצבאות המלאכים הלכו אחריו בנפילתו. גם הם היו במקורם יצורים מלאכים מושלמים ונצחיים ולבסוף נפלו להיות השטן (המאשים) ולשדים, שדים בעברית (המתנשאים). ישעיהו י"ד 12-14

באותו זמן, שבר טראגי ביותר התרחש בעולם המושלם הזה, שבו המורדים האלה לא יכלו להישאר עוד. למלאכים שנפלו אלה כבר לא היה מקום בממלכת השמים. אז היה צריך לצוד אותם איפשהו, אבל זה איפשהו עדיין לא היה קיים, כי המצב הזה לא ממש נחזה מראש.

היה צריך ליצור ממד מקביל שבו יהוה לא היה נוכח. זה היה אז כי "המרחב" תֹהוּ וָבֹהוּ הופרד – לזמן מה.

יהוה יכול היה להשמיד מיד את המורדים, אבל זה לא קרה כך. למה ? אנחנו יכולים רק לנחש. אבל בסך הכל, אין זה מפתיע שמול מרד כה הרסני, אלוהים עדיין מגלה סבלנות. גם כאן אבינו מתנהג כמעין "ג'נטלמן" מושלם, שבמצב כזה אינו פועל מתוך כעס ומכה במקום, אלא נותן זמן ליריבו כדי שיוכיח את עצמו ויילחם בתנאים שווים.

תפקידה של כדור הארץ

כדי שהדו-קרב הזה יתרחש, היה צריך לקבוע מקום. המקום הזה היה לא אחר מאשר עצם ממלכת השטן. ממלכת החושך והכאוס הזו שבתוכה נברא כדור הארץ כדי לשמש שדה קרב ובתוכה גם נוצר האדם כדי לשמש שלל למנצח העתידי.

נפילת 1/3 מהמלאכים הותירה חלל בממלכה המושלמת המקורית של יהוה.

בהיסטוריה האנושית לניסיון פוטש כזה היו השלכות אחרות לגמרי, כפי שראינו פעמים רבות לאורך מאות השנים. הפוטשיסטים הכושלים נתפסים ומוציאים להורג במקום ומיד נקראים אנשים חדשים שיחליפו את חבריהם לשעבר שמרדו. הפוטשיסטים הם בדרך כלל חיילים, שיש להם את הנשק הדרוש ושהם הכי קרובים לכוח שנגדו הם מתקוממים.

אולם אלהים אינו אנושי ואינו חושב ככזה. הוא לא רוצה להביס את המורדים בכוח ובעוצמה, אלא בחולשתו. הוא רוצה להראות שגם במצבו החלש ביותר, הוא מסוגל להתגבר על אויב במלוא כוחו ועוצמתו.

יהוה מסכים להיכנס לממלכת השטן ומתכוון להביס אותו על אדמתו. על ידי יצירת האדם, דרכו וברמת רצונו החופשי, המאבק נמשך. בסופו של דבר, הוא אפילו לא נלחם בתנאים שווים, אלא מציע לאויב להילחם בו באמצעים טובים יותר.

אלוהים יוצר אפוא את האדם כדי להביס את השטן ברמת רצונו החופשי.

כדור הארץ נוצר אפוא בעיצומו של העולם הכאוטי הזה כדי לשמש לוח שחמט, תיאטרון למאבק הגדול. והמטרה העיקרית היא האנושות עצמה. אם השטן יצליח לפתות אנשים ולשמור אותם בחטא עד הסוף, השטן ייקח אותם איתו לחורבן נצחי. אולם, אם האדם יצליח להישאר (או ליתר דיוק לחזור) למצבו המקורי כאשר החטא טרם השתלט עליו, הוא ישיג חיי נצח.

החטא ופתרונו

אם נחזור להיסטוריה של הבריאה, אנו מכירים היטב את ההשלכות העצובות של הסיפור. האדם נפל לבסוף מהצעדים הראשונים. שכן השטן קיבל כוח על פני כדור הארץ והייתה לו גישה חופשית לאותו חלק קטן של ממלכת השמים שהופרד והוצב בתוכו: גן העדן. כך הוא הופיע לחוה בדמות הנחש כדי לפתות אותה.

על ידי מעשה זה, האדם לא רק ניתק את עצמו ממגע ישיר עם הבורא וגזר את עצמו למוות, אלא גם העצים את השטן לגרור אותו לעולם הפיזי. כאן תהליך המוות והזמן מוביל את האדם למוות הראשון והפיזי ולאחר מכן למוות הרוחני והשני במקרה שהשטן יוכל לשמור אותו תחת שליטת החטא עד הסוף, מרוחק מאדם המושיע.

המושיע הזה שהוא ישוע המשיח מנצרת, הדרך היחידה חזרה לאבא.

הוא ששחרר את האדם מחטא על ידי דמו ועל ידי הקרבתו על הצלב ואשר הרג בכך את הנחש הקדום

מטרת האנושות

מעבר למה שלמדנו עד כה, שהאדם הוא היתד האולטימטיבי במאבק בין שתי המעצמות, לבריאת האדם יש משמעות ותכלית הרבה יותר עמוקה שאף אחד לא יודע ואינו מדבר עליה באמת. ברגע שנבין זאת, נשיב על השאלה העתיקה והקרבית ביותר ששאלה האנושות אי פעם:

"למה ומי אנחנו ולאן אנחנו הולכים?"

כפי שתואר קודם לכן:

נפילת 1/3 מהמלאכים הותירה חלל בממלכה המושלמת במקור של יהוה. ממלכת השמים לא יכולה להישאר במצב הלא מושלם הזה באופן זמני ב-2/3 מהדר שלה.

יהוה לא השמיד מיד את המורדים ויצר במקומם נסיכויות רוחניות חדשות ומלאכים אחרים בהינף אצבע. לפחות לא עד שהקרב יסתיים.

אבל הוא אפילו לא יעשה את זה בסוף המלחמה. כי התחליפים כבר נוצרו מזמן. ההחלפות הללו הן לא אחרות מאשר החלק הנגאל של האנושות.

לאחר שהושגה גאולת המשיח, האדם בכניסה לחיי נצח תופס את מקומם של המלאכים שנפלו

כך יהוה סוף סוף ממלא את החלל שנותר על מנת להחזיר את מלכותו.

במקום השטן בתור המלאך והצבא השדים שלו, יש לנו את המשיח כמלך שתופס את מקומו של הל וצבאות של בני אדם נושעים תופסים את מקומם של השדים.

זוהי המטרה האמיתית של העולם שלנו ושל בריאת האדם. כעת אנו מסוגלים להבין את הסתירה שמה שאלוהים יוצר אינו יכול להיות לא מושלם במקורו. הוא לא יוצר חושך, ריקנות ומוות. אבל כמה יצירות שהיו מושלמות במקור הפכו לבלתי מושלמות והפכו לחושך, כאוס ומוות. הלל על ידי המרד שלו איבד את מעמדו של מלאך האור ובכך יצר חושך, מושג שלא היה קיים עד אז.

אז אנו רואים שאפילו בגן העדן היה "זמן" שבו ליצורים המושלמים של הממלכה הנצחית היו גם רצונם החופשי והזכות להחליט אם להישאר צייתנים לבורא לנצח או לבחור בדרך אחרת. מכיוון שחלקם בחרו באפשרות האחרונה הזו, היה צורך ליישם תוכנית ב': כאן אנחנו נכנסים למשחק!

יהוה לא יצר מי שיחליף את הלל/שטן. הוא הציע את עצמו בתור הבן, ישוע המשיח, לתפוס את המקום שהתפנה של הלל. זה בדיוק מה שהתלמידים יכלו לראות במו עיניהם במהלך שינוי צורתו של ישוע, כאשר הוא הופיע עם אליהו ומשה, ובכך תפס את מקומו של המלאך השלישי החסר. משה ואליהו הם עצמם המלאכים מיכאל וגבריאל בהתאמה. מאמר מאוחר יותר יעסוק בנושא זה ביתר עומק. תְּרוּמָה‎

הכנסייה – גוף המשיח – נבנתה על יסודות השליחים (משה – חוק) והנביאים (אליהו) וראשה הוא ישוע המשיח

שהוא האור המפצה על היעלמותו של המלאך נושא האור. ואלו שנולדים מחדש בו, בגופו, אנו תופסים את מקומם של 1/3 מצבא המלאכים שהלך בעקבות השטן לאבדון.

כך אנו מבינים כיצד אנו, בני האדם, נשפוט מלאכים על פי א' 3:6. גזר הדין יהיה עבורם, בין היתר, לראות את אחד היצורים החלשים, הקטנים וחסרי המשמעות בעולם – האדם – תופס את מקומם שממנו נפלו. אין יותר שיפוט משפיל עבורם ובגלל זה הם שונאים אותנו כל כך.

חשוב להכיר באמיתות אלו כדי שנוכל לחזק את אמונתנו ולרוץ בביטחון רב יותר ושכנוע לעבר המטרה שהיא המשיח. אנו גם מבינים הרבה יותר טוב את מהותו של אישיות המשיח ומדוע היה חשוב ליהוה להופיע בקרבנו בדמות אדם, תוך שהוא מתרוקן וכבן לתת את חייו כדי שנוכל למצוא את חיינו. כך עלינו לרוץ, לא בכוח ולא בכוח, אלא מלאים ברוח הקודש של יהוה.

קרא גם: יהוה מקודד בתוכנו גנטית, בְּרֵאשִׁית‎

ז.שלמה/13/10/2017

תְּרוּמָה‎

על ידי Sipos Richard | פבר 27, 2016 | זמני סיום, שמות

המשכן

התבנית שניתנה למשה לראות, שעל בסיסה היה אמור להיבנות המשכן, הייתה לא יותר מגוף המשיח. כל סמלי המשכן מתייחסים למשיח, לאדם שלו, למאפייניו, לתפקידו, לפארו ולתפארתו.

"אפגוש אתכם מבין שני הכרובים", אומר יהוה

אמר ה' למשה כי מעתה ואילך ידבר אליו ויגלה את מצוותיו בין הכרובים.

ארון הברית היה מכוסה בכנפיים של שני מלאכים. שני מלאכים מגנים על המצוות, שני עמודים שעל יסודם מדבר יהוה. (שמות כ"ה:22)
בית המקדש של יהוה נשען על שני העמודים או היסוד של השליחים והנביאים ישוע המשיח עצמו בהיותו אבן הפינה. (Ef 2: 19-20)

כאשר ישוע הפך את דמותו ומשה הופיע כחוק – המהות של שירות השליחים – מהצד השני, אליהו הופיע כנציג האולטימטיבי של המשימה הנבואית, אנו עדים לאיחוד מחדש של שילוש מלאכי שהתנפץ בנפילתו של לוציפר – הזוהר. – שהפך לשטן – אויב, מאשים (הר י"ז – מק ט – ל"ט)

יהוה עצמו, כמשיח (המשיח), בתפקידו של הבן, בא לתפוס את המקום הריק שהשאיר המלאך שנפל ומדבר, מה שאומר שהוא מפיץ את ברק תהילתו על ידי דברו שלו בהסתמך על החוק הנביאים. למרות שמשה באותה תקופה כאדם היה רק ​​עד חיצוני לבניין המשכן, הכרובים הם לא אחרים מאשר ייצוגים של המלאכים מיכאל וגבריאל המעטרים את ארון הברית. שם, כמו בהר הזיתים בזמן השינוי, הוא מופיע בין שני הכרובים ורק בנוכחותם. זה על ידי השירות המשלים של אותם כרובים (שליחים ונבואיים) כי יהוה מדבר. שם עולה קולו לספר את המילה שנעשתה לבשר בישוע, זה שהוא המשוח, המשיח. זה מציין את שיקום השירות המושלם של המקדש השמימי.

לָכֵן אֵינְכֶם עוֹד גֵּרִים וְתוֹשָׁבִים כִּי־בְנֵי־עִירָם שֶׁל־הַקְּדשִׁים וּבְנֵי בֵּית אֱלׂהִים אַתֶּם׃ בְּנוּיִם עַל־יְסוֹד הַשְּׁלִיחִים וְהַנְּבִיאִים וְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא אֶבֶן הַפִּנָּה׃ אֲשֶׁר חֻבַּר־בּוֹ יַחַד הַבִּנְיָן כֻּלּוֹ עַד אֲשֶׁר־יִגְבַּהּ לְהֵיכַל קׂדֶשׁ לַיהוָֹה׃ וּבוֹ נִבְנִים גַּם־אַתֶּם לִהְיוֹת מִשְׁכַּן אֱלׂהִים בָּרוּחַ׃

אפסיים ב': יט-כב

משה/מיכאל – אליהו/גבריאל

וַיַּרְאֵנִי אֶת־יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יְהוָה וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל־יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ׃ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן יִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָםִ הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ׃

זכריה ג א-ב

אנו קוראים בזכריה ג, את משפטו של יהושע הכהן הגדול. השטן מאשים אותו ויהוה אמר לו: יהוה גער בך.

מלאך יהוה מופיע בכמה הזדמנויות, ומוסכם בדרך כלל שמשיח מתגלה כך לפני זמן הגאולה. למשל, כשהוא מופיע להוריו של שמשון ולא יכול לגלות להם את שמו, כי זה נפלא.

אז אנו רואים בזכריה, שהמשיח מגן על הכהן הגדול יהושע הלבוש בבגד מטונף ועומד לפני יהוה. יהושע או ישוע מופיעים כאן בעקבות הקורבן על הצלב, כאשר לקח על עצמו את חטאי העולם. הוא טמא את עצמו עבור אחרים, כפי שעשה הכהן הגדול קודם לכן בזמן הקרבת הפרה האדומה.

המשיח – המלך המשוח – מגן על ישוע (ישוע) – הכהן הגדול. אנו רואים כאן את המשיח מתבטא בצורה דואליסטית. הוא מחולק לשתי דמויות, שתי תפקידים מובחנים בפני בית המשפט העליון: ישו (כמלך משוח) וישו (ככהן הגדול, הכהן הגדול והמושיע).

בג'וד אנו מוצאים את אותו סיפור עם דמויות שונות. במקומו של ישו אנו מוצאים את המלאך מיכאל שמגן על משה מפני האשמותיו של אותו השטן.

וּמִיכָאֵל שַׂר הַמַּלְאָכִים בְּהִתְוַכְּחוֹ עִם־הַשָּׂטָן וַיָּרֶב אִתּוֹ עַל־אׂדוֹת גְּוִיַּת מׂשֶׁה לׂא־מְלָאוֹ לִבּוֹ לַחֲרׂץ מִשְׁפַּט גִּדּוּפִים כִּי אִם־אָמַר יִגְעַר יְהוָֹה בָּךְ׃

ג'וד 1: 9

יהושע/ישוע הוא הביטוי האנושי של המשיח
משה הוא הביטוי האנושי של מיכאל

שני השליחים המלווים את ישוע ברגע השינוי שלו, הכירו במבט ראשון הן את משה והן את אליהו מאות שנים לאחר נסיגת הנביאים הללו. בתקופה שבה לא היה קיים והותר גם ציור ואפילו פחות צילום, איך יכלו לדעת שהם רואים את משה ואליהו? מה שהם ראו הייתה רוחם של שני הנביאים העיקריים ולכן הכירו בהם ככאלה. היה להם החזון הרוחני שגרם להם לזהות את הגלגול הגופני ששני המלאכים אישרו במהלך ביקורם בעולמנו.

התלמידים עצמם כגברים יכלו לזהות רק את המלאכים שהם ראו דרך ההתגלמות האנושית שבה הופיעו אלה על פני כדור הארץ מאות שנים רבות קודם לכן.

כשכוכב הבוקר נפל, נפלו איתו שליש מהכוכבים בשמים. השטן, כמלאך, היה ללא ספק בעקבות צבא המלאכים שהיו במקור בפיקודו. ישעיהו י"ד 12, יחזקאל כ"ח 11-19

בניגוד לכל רעיון יהודי, נוצרי או דמיוני אחר, לפיו יהיו ארבעה, שבעה, עשרה או אפילו יותר מלאכים, גם אם הוא מוזכר במה שנקרא ספר חנוך, שמעולם לא השתלב בספרי הקודש ( או קדוש), יש רק שלושה מלאכים, או יותר נכון שניים, כי אחד מהם נפל.

התנ"ך מזכיר רק שתי רשויות, הן מיכאל וגבריאל.

כל שאר רפאל, אוריאל ושמות דמיוניים אחרים הם רק המצאות אנושיות, או ליתר דיוק דרך האדם, המצאת המוח הרבה יותר גרוע. אילו היו נסיכויות רוחניות גבוהות אחרות, התנ"ך בוודאי היה מזכיר אותן מהסיבה הפשוטה שיצורים רוחניים כאלה יכולים להתקיים רק כדי לבצע משימות בעלות מימד כה גבוה, עד שאי אזכורם בכתבי הקודש הוא בלתי נתפס לחלוטין.

סיפור שינוי דמותו של ישוע בהר הזיתים והמקום בו פגש את משה ואליהו הוא עדות לכך. מבין שלושת המלאכים, אחד נפל כשהוא נושא את חייליו לאבדון. השניים האחרים, משה ואליהו, נשארו. אלוהים, בתפקידו כמשיח, לוקח לעצמו את המקום שנותר פנוי על ידי מביא האור שהפך לשטן (מאשים/יריב). כמו שישוע אומר: אני האור של העולם…

עם ידע מלא של עובדות אלו, אנו יכולים אולי אפילו להרחיק לכת ולמצוא את התשובה לשאלה האבותית והקרבית ביותר שהאנושות שאלה אי פעם: מדוע ברא אלוקים את האדם?

את התשובה תמצא כאן: ב-ראשית / ב-התחלה / ב-תכנית

זאב שלמה / ריצ'רד סיפוס סאבו / 2016

שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה: מדע בדיוני או מציאות ?

על ידי Sipos Richard | מרץ 31, 2015 | זמני סיום

היום, לא אמור להיות לכם שום חזון נבואי כדי להבין את הכיוון שהאנושות לוקחת דרך ההתקדמות הטכנית ולאילו שינויים נהיה עדים בעתיד הקרוב. האדם שוקד על התפתחויות רבות בתחומים שונים על מנת להעמיד את חייו ועתידו בפיקוח ובשליטה מוחלטים, ובכך להבטיח את הגשמת כל חלומותיו ורצונותיו על פי רצונו. מעבר לחיפוש אחר תחושת ביטחון ואיזון פסיכו-פיזי והגשמה עצמית אחת השאיפות המרכזיות של האנושות היא הרחבה ושיפור של החיים הארציים.

כיום, המושג מדע בדיוני כבר לא הגיוני במיוחד. הגענו לדרגה כזו של התקדמות שהאדם מסוגל לבצע את כל מה שהוא מדמיין ומתחייב. במחקר זה אנסה לרכז כמה מחשבות וחזונות שלדעתי מתגשמים. מה שתקראו להלן אינו תוצאה של הפנטזיה הספרותית של אוטופיסטים מטורפים, אלא הם אכן הדיווחים על תוצאות המחקר המדעי שכבר הגיעו אליהם במיוחד פיזיקאים ומדעני מחשב.

מחשבים קוונטיים

כאשר אנו מדברים על התקנת מצלמות מעקב ברחובות ובכל שאר המקומות הציבוריים, קשה לדמיין שבקרות אפקטיביות יכולות להתרחש כאשר המערכת הזו זקוקה לאינספור משקיפים המוצבים מאחורי המסכים שלהם על מנת להיות יעילה ולהימנע מפשיעה. מי שכבר שמע על הרעיון של מחשב קוונטי שנמצא רשמית ברמת הניסויים כיום, אולי כבר יש לו מושג איך אפשר לפתור את הבעיה הקטנה הזו. אולי אפילו לא תהיה נוכחות אנושית מאחורי המצלמות כדי להבטיח מעקב יעיל לחלוטין על פני כל העולם.

הדור החדש של המחשבים הזה שונה מהמוכרים שלנו בכך שמידע כבר לא מאוחסן בצורה של ביטים (על בסיס שילוב המספרים 0 ו-1), אלא בצורה של קיוביטים, כאשר ה-0 וה-1 משולבים. וחופפים. במילים פשוטות, ההבדל הוא שמחשב קוונטי יחיד מסוגל לבצע מספר גדול להפליא של חישובים מכל המחשבים הקונבנציונליים הקיימים בעולם ביחד. חלק מהמקורות טוענים שניתן יהיה לבנות מחשבי-על שיכולים להתמודד עם יותר מידע בו-זמנית מאשר יש אטומים ביקום כולו.

אם רק מיליונית מהתחזית הזו הייתה מתממשת, שליטה מוחלטת באנושות תהפוך למשחק ילדים. השיטות השונות של זיהוי ביומטרי, כגון זיהוי פנים ורבות אחרות, עשויות להצביע על כך שלמעשה לא יהיה צורך בהתערבות אנושית בתהליך הבקרה. כאשר יצוצו שיטות זיהוי אחרות יעילות אפילו יותר, למשל באמצעות שבבים אלקטרוניים שהושתלו מתחת לעור, השימוש במצלמות מעקב יהיה פשוט חסר תועלת, שכן האנושות תהיה ניתנת לשליטה מתוך גופו ונשמתו. זה כבר לא יהיה ממש מעניין לרגל מבחוץ.

תחבורה ציבורית

כאן אנחנו לא מדברים על רשתות תחבורה עירוניות או לאומיות כמו British Railways או American Airlines, אלא על רשת הכבישים הנשלטת על ידי רובוטיקה שבה למכוניות כבר לא יהיו גלגלי הגה מובנים. נפסיק להיות הנהגים של כלי הרכב שלנו, כי מערכת ה-GPS הידועה גם תפקח על תנועות המכוניות שלנו. על מנת להבטיח זרימה יעילה ברשת כה מורכבת, המחשב הקוונטי יהווה גם כלי בסיסי. תפותח מערכת זרימה מושלמת לחלוטין, הנשלטת על ידי חישובי לוויינים וקוונטיים, כך שאף משתמש לא יפר את כללי קוד הכביש המהיר. כך, נוכל לעבור מנקודה אחת לאחרת ללא כל סכנת תאונה, גם במקרה של הולכי רגל שכן גם להם יהיו בתוכם שבבים משלהם שיהפכו אותם לגלויים לעיני המערכת כדי להבטיח גם להם מושלם בִּטָחוֹן. תמרורים יהיו זיכרון רע. גם אין סיכוי שילד יקפוץ ויזרק את עצמו מול מכונית נוסעת, שכן השבב המותקן מתחת לעורו ישלח מידע למוח המחשב של הרכב המפעיל את מערכת הבלמים בזמן על מנת למנוע כל התנגשות. אבל ייתכן שהילד עצמו לעולם לא יקפוץ על הכביש, כי המיקרו-שבב ישלח דחף מוחי שיאלץ אותו להישאר על המדרכה.

מדעי המוח

שאלה מהותית כשאנחנו מדברים על שליטה מוחלטת היא האחיזה במוח האנושי. אם כי השפעה על המוח מרמזת על הידע המושלם שלה. קשה להאמין למה שניתן לראות באינטרנט לגבי רמת הניסוי המתקדמת בתחום. תוצאות הניסויים שפורסמו חושפות שליטה רבה באיבר המפתח של גוף האדם. אנחנו כבר יודעים בדיוק איך להשפיע על החשיבה, המעשים ואפילו המצב הפיזי של אנשים על ידי פעולה על המוח שלהם. המטרה של טרנס-הומניסטים אינה עוד סוד. הם רוצים להגדיל את היכולת המוחית של אנשים על ידי חיבור המוח שלהם למחשבים ולאינטרנט. בנוסף ליתרון בידע נרחב ומעמיק בכל הדברים מבלי צורך ללמוד דבר, ניתן יהיה לתמרן את המחשבה של הפרטים. בנוסף, ניתן למצוא את התגליות ופריצות הדרך בתחום המניפולציות הגנטיות המאפשרות לבני אדם להגדיל את הפוטנציאל הפיזי שלהם על ידי השתלת גנים או DNA של בעלי חיים על מנת לקבל כמה מאפיינים ויכולות שהיו רק לבעלי החיים עד כה (ראייה ושמיעה של כלבים, כוח שרירי של דובים וכו'). האדם כפי שאנו מכירים אותו וכפי שהוא נתפס על ידי הבורא יוחלף במין אנושי חדש, על-אנושי שעובד מחדש על ידי האדם עצמו.

השליטה באוכלוסיית העולם לא תתרחש עוד מבחוץ, אלא מבפנים, מתוך הנשמה עצמה. הפתרון לכל הבעיות טמון בכך. המשטר לא רק יוכל לצפות לחלוטין בכל מה שמתרחש במוחם של אנשים, אלא גם יוכל להתערב כדי לשנות את מהלך הדברים. ואכן, אם מתעוררת מחשבה רעה או אפילו פלילית במוחו של אדם, המידע יופיע מיידית במערכת המחשוב המרכזית שפשוט ישלח בחזרה דחף במוח הנתון לחסום ולתקן את המחשבה הסוטה ולהחזיר את הרעיונות. של האדם בסדר החוקים שהוגדר ונקבע על ידי הכלל המרכזי. אם נדחוף את ההיגיון עוד קצת, נוכל להבין שאפילו מחלות ניתן לרפא עוד לפני שהן מופיעות. לא יהיו עוד מחלות נפש, לא יהיו עוד מחלות נפש, לא עוד אנשים מדוכאים, לא עוד מרירות שדוחפת גברים לצרוך כמויות מופרזות של אלכוהול, סמים, סיגריות, קפה או שוקולד! כל אלה יימנעו על ידי גלים אלקטרומגנטיים של ביוגרפיה, הנזק יתקע בניצן הזה שאנו מכנים המוח האנושי. גברים הכפופים למערכת יהיו בטוחים שישמרו על האיזון הנפשי הנחשק כל כך במשך אלפי שנים. הרמוניה כוזבת תתיישב ביחסי האנוש שבהם לא תהיה מקום לאלימות ולא כל התבדלות רעיונות אחרת. עמים, מדינות, דתות שונות יפסיקו כל צורות של יריבות, אם לא יריבות ספורטיבית, ולא רק בגלל עבודת האלילים של אידיאולוגיות כמו אקומניזם או גלובליזציה אלא גם בגלל התקדמות מדעית.

פרי מהעץ השני – בריאות נצחית ו"חיים"

ישנן תיאוריות שלפיהן מדענים יוכלו יום אחד להוריד למחשב את כל הנתונים הכלולים במוחם של אנשים כדי לגרום להם לחיות מעבר לאריכות החיים הגופנית שלהם. כך, לטענתם, נפש האדם תוכל לשרוד את גופה ולא תלך עוד בעקבותיו במוות. נשמת האדם לאחר שהורדה תהיה מסוגלת לחשוב, לנמק ולתקשר עם העולם הגלוי לאחר היעלמות המעטפת הגופנית שלה. זוהי אחת התיאוריות המדעיות של חיי נצח שיתרחשו בעולם וירטואלי ואשר מתקדמים על ידי פיזיקאים רציניים ומוכרים למדי.

מצידי, אני משוכנע שהתאוריה המגוחכת הזו היא, בין היתר, בלתי אפשרית, משום שהבורא לעולם לא יניח לאדם להרחיק לכת עד כדי להצליח להגן על דעתו שלו ללא תלות בגופו. מצד שני, בהכרת הטבע האנושי, אני לא יכול לדמיין שהאדם יסתפק בהורדה "בדעת" למכונה מוותר על כל ההנאות שהגוף יכול להציע לו. בוודאי שלא! האדם לא יסתפק בחיי נצח שהם וירטואליים וחסרי תענוגות גשמיים. הגוף תמיד נחשב בעיני האדם לאוצרות היקרים ביותר. האנושות הצמאה לסגן לעולם לא תסכים להמשיך לחיות על ידי ויתור על סעודות, שתייה, סקס, כסף וכוח.

החמדנות האולטימטיבית של האדם היא בדיוק להגיע לחיי נצח בגופו הגשמי תוך שמירה על בריאות טובה ונעורים יחסית ליהנות מהנאת החושים. איך יכול האדם לוותר על כל זה, בעוד שהיסוד של טבע האדם היה תמיד הבשר עצמו.
לאחר שאכל מפרי עץ הדעת, הידע האנושי מתקרב כעת לנקודת השיא שלו. מה שהתחיל פעם בגן האבוד הולך ומתגשם לנגד עינינו. ההיסטוריה הגיעה לקצה גבול הידע האנושי האולטימטיבי שסימל ה-666 המפורסם. בגן העדן, לעומת זאת, היה עץ נוסף שגם פריו היה אסור. עץ החיים נותר ללא נגיעה מכיוון שה' גירש את אדם וחוה לפני שהספיקו להגיע אליו. (בראשית ג 24)

האדם אינו יכול לצרוך את פרי עץ החיים כי אלוקים חסם את דרכו. האיש בצד שלו חכם מספיק כדי למצוא אלטרנטיבה ולשחזר את האפקט שהיה לפרי הבלתי ניתן לגעת השני הזה. לשם כך הוא משתמש בכל הידע שנצבר במהלך צריכת פרי ביכורים ומרוויח באופן טבעי מעזרת השטן. הזיוף של הפרי השני כמעט מוכן, ולדעתי הוא כבר פעיל, למרות שלרגע זה עדיין לא נחשף לציבור הרחב.

חיי נצח בדרכו של האדם

ישנן שיטות, כגון ביוגרפיה המסוגלת לאתר ולתקן תאים חולים או פגומים. למעשה, האטומים של תאים פגומים רוטטים בצורה שונה מאלו של הבריאים. כך ניתן לזהות אותם באמצעות חיישנים ולתקן אותם עם פליטת גל נגדית המסוגלת לשחזר את הרטט המקורי. אז אנחנו יכולים לא רק לרפא תאים חולים, אלא גם להאט, אפילו לעצור, או אולי אפילו להפוך את תהליך ההזדקנות של התאים. ביו-רזוננס עדיין לא מקובל על מקצוע הרפואה כשיטה מדעית. אני גם לא אומר שזה הנשק המוחלט נגד המוות, אני מביא את זה כדוגמה להמחשה, שצאצאיו של אדם ישתמשו בידע המדעי שלהם כדי לשחזר את מה שאיבדו בהתחלה. מטרת הרפואה היא לרפא מחלות ולהגדיל את תוחלת החיים. איך אפשר להאמין שזה ייפסק בצורה כל כך טובה? אלה שיהיו להם כסף או הרשאות לשלם עבור תרופה כזו, ירוויחו מגוף חסין להזדקנות ומחלות. אם, בנוסף, העולם החיצון מספק הגנה כפי שהסברנו לעיל, בתיאוריה לחלק מהאנשים באמת תהיה כל הזדמנות לחוות חיי נצח על פני כדור הארץ.

כמובן, הם לא יפיקו תועלת ללא הגבלת זמן, למרות שהתנאים הושגו. שכן ברגע זה יתערב ה' לומר: די!
כִּי בְאָמְרָם שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה יָבֹא עֲלֵיהֶם הַשֶּׁבֶר פִּתְאׂם כְּחֶבְלֵי יוֹלֵדָה וְלׂא יוּכְלוּ הִמָּלֵט׃

 (1 תסלוניאןה’:ג)

למה הם יגישו את עצמם ?

חלקם עשויים לתהות מדוע כל כך הרבה אנשים ייכנעו לכוחו של האנטיכריסט. האם אנו הולכים לכפות עליהם שלטון טרור וטוטליטריות, כפי שכתב אורוול? סוג של אנטיכריסט דיקטטורי יצעק עליהם שיציעו את המיקרו-שבב או את הכיסא החשמלי? בהחלט לא! זה לא יטיל אימה על איש ואיים, לפחות לא בצורה הזו.

ההיסטוריה הוכיחה שוב ושוב שאי אפשר לקבוע כוח מתמשך בכוח. האנשים בסופו של דבר תמיד מתקוממים. האויב חישל עוד ועוד כלים עדינים כדי לזכות באנושות. כל זה התחיל ביוון העתיקה, בערש הדמוקרטיה ולאחר מכן נמשך במהפכה הצרפתית "קצת" מאוחר יותר כדי להוביל סוף סוף לצורת כוח פוליטית זו שקיימת מאז סוף מלחמת העולם השנייה ואשר אנו קוראים לה גלובליזציה . האדם בבסיס מצויד במערכת חיסונית יעילה ביותר, ומלבד מצוות ה' החקוקות בלבו של כל אדם, האדם מושתל בנשמתו ניצוץ החיים המחזיק אותו בחיים. הוא תמיד נאבק לשמור על חירותו. חופש גם במובן החיובי והשלילי. האדם לא מוכר את עצמו בכל מחיר. זו הסיבה שצריך לפרק אותו כדי שיוותר על חירותו האישית.

מספיק ליצור חרדה מתמדת וקולקטיבית באמצעות התקשורת. אנחנו ממשיכים לדבר על מחלות, פשעים מכל הסוגים, טרור ובסופו של דבר אנחנו מרגישים מודאגים גם אם זה לא משפיע עלינו ישירות. זרע הפחד מותקן באמצעות מדיה באח שלנו ומתחיל לצמוח. כדי ליצור כאוס, אנחנו מייצרים פעולות טרור, מלחמות, מגיפות, רעב, תנועות הגירה המוניות כדי לזרוע בלבול בין אנשים, והכי חשוב, אנחנו מדברים על זה כמה שיותר כדי שאנשים יהיו אובססיביים.

מגיע הזמן שבו המוני אנשים ימהרו בראש כל פתרון שיכול לפתור את כל הבעיות האלה שהולכות וגדלות בלתי נסבלות. הם ייכנעו גוף ונפש לכל אידיאולוגיה או מערכת פוליטית שתציע מוצא מהגיהנום הגלובלי הזה. הפתרון הזה, או יותר נכון ה"מושיע" הזה, אנחנו מספר לדעת מי הוא. ולמרבה הצער הוא יטעה רבים גם בין הנבחרים.

עם זאת, אני חושב שהתפשטות האימה והייסורים לא יספיקו כדי לשכנע את ההמונים. נקודה רגישה נוספת שמועיל להתמקד בה בבני אדם היא האגואיזם והנהנתנות העמוקים שלהם. אכן, המניע העיקרי של האנושות הוא הרווחה הפיזית והנפשית שלה. האדם העכשווי חושב רק על דבר אחד: ליהנות ולצרוך. השאלה של מכירת נשמתם לשטן אינה עולה עוד מאחר שהם ייהנו מכל היתרונות המתוארים לעיל בטקסט. תסתכל סביבך, אתה לא יכול לראות כמעט שום דבר מלבד אנשים שנקלטו לחלוטין בטלפונים הניידים שלהם בהם הם משחקים, צופים בסרטים, קונים מוצרים ומתכננים את הנסיעות שלהם לחו"ל, או את המפגש שלהם. אפילו זוגות צעירים שיושבים באוטובוסים ומחזיקים ידיים מקליטים כל אחד את הטלפונים החכמים שלו בידיים הפנויות. (אולי כך הם מתקשרים אחד עם השני, גם כשהם זה לצד זה!). אב הטיפוס של כלי האובדן שלהם כבר בידיהם. אף אחד לא הכריח אותם לקבל את זה. להיפך, הם מרחיקים לכת ומוציאים סכומי עתק כדי לרכוש אותו, למרות שהם מודעים לכך שהם כבר בשליטה חזקה מאוד דרך הטלפונים שלהם. כל התנועות, השיחות, תחומי העניין שלהם מתועדים במאגר מידע מרכזי. אפילו מנותק מהחשמל, טלפון הוא באופן טבעי מכשיר האזנה יעיל ביותר. אנשים יודעים את זה, זה מפריע להם בהתחלה, אחר כך הם מתרגלים לזה ולבסוף הם דורשים לרגל אותם כדי להרגיש בטוחים כי זו הדרך היחידה לשמור גם על אנשים מסוכנים בשליטה.

הם נעשים יותר ויותר מוכנים לוותר על החופש האישי שלהם אם זה עוזר להרגיע את הפחד שלהם. הם עושים את זה יותר מכך כי הרצון ליהנות ולהיות בהישג יד חזק מהכל. כי המושג חופש מתערבב בדיוק עם תחושת הרווחה והסיפוק. ברור שהחלק הגדול של העולם ימכור את עצמו ללא כל חרטה בכוח הפחות מבטיח להם את הבילויים הקטנים האהובים עליהם, כמו גם את הגאולה מהסכנות המציפות אותם. על זה אין שאלה! (ראה 10 טכניקות המניפולציה ההמונית של נועם חומסקי).

בהתאם לאמצעים הכספיים של המשתמש, החיבור של המוח האנושי למחשבים יאפשר לו להוריד כמות נתונה של מידע ללא צורך לפתוח ספר או להירשם לבית ספר כלשהו. קשה יותר ויותר לעקוב אחר מבול המידע שפוקד אותנו מדי יום. עולם משתנה כל הזמן זקוק לאנשים שיכולים כל הזמן להתאמן ולאמן את עצמם מחדש כדי לעמוד בקצב ההתקדמות. אולם המשימה הזו מורכבת יותר ויותר ואפילו המוכשרים ביותר מתחילים ללכת לאיבוד במבוך המדהים הזה. הפתרון הוא אפוא: שתלי ידע.

זה יספיק לחשוב על נושא כדי לראות גלילה מטה את כל המידע עליו בראש שלנו בצורה של קודים שנוכל להעביר ישירות בשפה שלנו. אין צורך להיכנס לוויקיפדיה או למאגרי מידע מקוונים אחרים כי המוח יהיה מחובר ישירות לרשת.

מה יקרה איתנו, חסידי המשיח ?

קשה לדמיין. דבר אחד בטוח, החיים לא יהיו קלים עבורנו. כי דווקא אלו שלא יענדו את חותמת האנטי-כריסט על היד או על המצח, יהיו אלה שעונדים אותו. לנוכח כל ההתקדמות הטכנית הזו, השאלה צריכה להיות לדעת, איפה הגבול שאסור לנו לעבור אותו בכל מקרה. לפני כמה עשורים, קודמינו חשבו שכרטיס הבנק הוא כבר סימן האנטי-כריסט, בעוד שעדיין לא. ברור שהכרטיס הבנקאי הוא פריפיגורציה של החותם הרע המפורסם שנצטרך לסרב לו ובלעדיו לא ניתן יהיה למכור או לקנות.

הגבול הוא המקום שבו יציעו לנו להשתיל בגופנו מערכת שמסוגלת להשפיע על המחשבות והפעולות שלנו. בדיוק בנקודה הזו נצטרך להגיד לא.

אֶפִּילוֹג

מה שקראתם זה עתה הוא למרבה הצער לא הזיות גחמנית של עדת פרנואידית ופזרנית, אלא סיפורה של מציאות שלא עתידה לבוא, אבל שכבר בפתח. אני לא מתכוון לעורר פרנויה אורווליאנית ולכתוב טקסט נוצרי פסאודו-נבואי כדי להרעיש. עוד נוכל לתאר באריכות את הופעת העולם באחרית הימים, אבל אני מעדיף לא להגעיל את הקורא ואת עצמי עוד יותר כי זה לא הכי חשוב ועלינו להימנע לחלוטין מלהיכנס לפרטים.

לא משנה באיזו צורה לובשת המערכת, עלינו להיות מסוגלים לזהות את השורש האנטי-כריסטי שלה: התוכנית הרעה של השטן היא לממש בדיוק את מה שהמשיח הבטיח לכל מי שיקריב לו את חייהם שהוא התגשמות המצוות בלב המאמינים.

אבל במקומו של ישו ובאמצעות טכנולוגיה, השטן הוא זה שנכנס ללבם של אנשים כדי להציע להם שלווה וביטחון מושלמים לזמן מה. בחר במקום זאת במצוות ה' המבטיחות גם שלום וביטחון אך לנצח נצחים. בשני המקרים המחיר זהה לחלוטין, הפרט עצמו (גוף, נפש ורוח). למי אתה מוכר את נשמתך? זוהי השאלה. עלינו להכיר בכך שהרוח שלנו לעולם לא יכולה להיות שייכת לנו. אבל יש לנו את הבחירה להחזיר אותו לידיו של המשיח או לתת לו להישאר תחת הכוח האחר. למי הפקדנו את דעתנו ואת האדם שלנו בכלל?

בידי ריבונו של העולם הזה לרווחה חולפת עם מוות כתוצאה, או בידי המשיח לחיי נצח אמיתיים?

נכתב על ידי זאב שלמה 2015