המשכן

התבנית שניתנה למשה לראות, שעל בסיסה היה אמור להיבנות המשכן, הייתה לא יותר מגוף המשיח. כל סמלי המשכן מתייחסים למשיח, לאדם שלו, למאפייניו, לתפקידו, לפארו ולתפארתו.

"אפגוש אתכם מבין שני הכרובים", אומר יהוה

אמר ה' למשה כי מעתה ואילך ידבר אליו ויגלה את מצוותיו בין הכרובים.

ארון הברית היה מכוסה בכנפיים של שני מלאכים. שני מלאכים מגנים על המצוות, שני עמודים שעל יסודם מדבר יהוה. (שמות כ"ה:22)
בית המקדש של יהוה נשען על שני העמודים או היסוד של השליחים והנביאים ישוע המשיח עצמו בהיותו אבן הפינה. (Ef 2: 19-20)

כאשר ישוע הפך את דמותו ומשה הופיע כחוק – המהות של שירות השליחים – מהצד השני, אליהו הופיע כנציג האולטימטיבי של המשימה הנבואית, אנו עדים לאיחוד מחדש של שילוש מלאכי שהתנפץ בנפילתו של לוציפר – הזוהר. – שהפך לשטן – אויב, מאשים (הר י"ז – מק ט – ל"ט)

יהוה עצמו, כמשיח (המשיח), בתפקידו של הבן, בא לתפוס את המקום הריק שהשאיר המלאך שנפל ומדבר, מה שאומר שהוא מפיץ את ברק תהילתו על ידי דברו שלו בהסתמך על החוק הנביאים. למרות שמשה באותה תקופה כאדם היה רק ​​עד חיצוני לבניין המשכן, הכרובים הם לא אחרים מאשר ייצוגים של המלאכים מיכאל וגבריאל המעטרים את ארון הברית. שם, כמו בהר הזיתים בזמן השינוי, הוא מופיע בין שני הכרובים ורק בנוכחותם. זה על ידי השירות המשלים של אותם כרובים (שליחים ונבואיים) כי יהוה מדבר. שם עולה קולו לספר את המילה שנעשתה לבשר בישוע, זה שהוא המשוח, המשיח. זה מציין את שיקום השירות המושלם של המקדש השמימי.

לָכֵן אֵינְכֶם עוֹד גֵּרִים וְתוֹשָׁבִים כִּי־בְנֵי־עִירָם שֶׁל־הַקְּדשִׁים וּבְנֵי בֵּית אֱלׂהִים אַתֶּם׃ בְּנוּיִם עַל־יְסוֹד הַשְּׁלִיחִים וְהַנְּבִיאִים וְיֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא אֶבֶן הַפִּנָּה׃ אֲשֶׁר חֻבַּר־בּוֹ יַחַד הַבִּנְיָן כֻּלּוֹ עַד אֲשֶׁר־יִגְבַּהּ לְהֵיכַל קׂדֶשׁ לַיהוָֹה׃ וּבוֹ נִבְנִים גַּם־אַתֶּם לִהְיוֹת מִשְׁכַּן אֱלׂהִים בָּרוּחַ׃

אפסיים ב': יט-כב

משה/מיכאל – אליהו/גבריאל

וַיַּרְאֵנִי אֶת־יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יְהוָה וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל־יְמִינוֹ לְשִׂטְנוֹ׃ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן יִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלָםִ הֲלוֹא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ׃

זכריה ג א-ב

אנו קוראים בזכריה ג, את משפטו של יהושע הכהן הגדול. השטן מאשים אותו ויהוה אמר לו: יהוה גער בך.

מלאך יהוה מופיע בכמה הזדמנויות, ומוסכם בדרך כלל שמשיח מתגלה כך לפני זמן הגאולה. למשל, כשהוא מופיע להוריו של שמשון ולא יכול לגלות להם את שמו, כי זה נפלא.

אז אנו רואים בזכריה, שהמשיח מגן על הכהן הגדול יהושע הלבוש בבגד מטונף ועומד לפני יהוה. יהושע או ישוע מופיעים כאן בעקבות הקורבן על הצלב, כאשר לקח על עצמו את חטאי העולם. הוא טמא את עצמו עבור אחרים, כפי שעשה הכהן הגדול קודם לכן בזמן הקרבת הפרה האדומה.

המשיח – המלך המשוח – מגן על ישוע (ישוע) – הכהן הגדול. אנו רואים כאן את המשיח מתבטא בצורה דואליסטית. הוא מחולק לשתי דמויות, שתי תפקידים מובחנים בפני בית המשפט העליון: ישו (כמלך משוח) וישו (ככהן הגדול, הכהן הגדול והמושיע).

בג'וד אנו מוצאים את אותו סיפור עם דמויות שונות. במקומו של ישו אנו מוצאים את המלאך מיכאל שמגן על משה מפני האשמותיו של אותו השטן.

וּמִיכָאֵל שַׂר הַמַּלְאָכִים בְּהִתְוַכְּחוֹ עִם־הַשָּׂטָן וַיָּרֶב אִתּוֹ עַל־אׂדוֹת גְּוִיַּת מׂשֶׁה לׂא־מְלָאוֹ לִבּוֹ לַחֲרׂץ מִשְׁפַּט גִּדּוּפִים כִּי אִם־אָמַר יִגְעַר יְהוָֹה בָּךְ׃

ג'וד 1: 9

יהושע/ישוע הוא הביטוי האנושי של המשיח
משה הוא הביטוי האנושי של מיכאל

שני השליחים המלווים את ישוע ברגע השינוי שלו, הכירו במבט ראשון הן את משה והן את אליהו מאות שנים לאחר נסיגת הנביאים הללו. בתקופה שבה לא היה קיים והותר גם ציור ואפילו פחות צילום, איך יכלו לדעת שהם רואים את משה ואליהו? מה שהם ראו הייתה רוחם של שני הנביאים העיקריים ולכן הכירו בהם ככאלה. היה להם החזון הרוחני שגרם להם לזהות את הגלגול הגופני ששני המלאכים אישרו במהלך ביקורם בעולמנו.

התלמידים עצמם כגברים יכלו לזהות רק את המלאכים שהם ראו דרך ההתגלמות האנושית שבה הופיעו אלה על פני כדור הארץ מאות שנים רבות קודם לכן.

כשכוכב הבוקר נפל, נפלו איתו שליש מהכוכבים בשמים. השטן, כמלאך, היה ללא ספק בעקבות צבא המלאכים שהיו במקור בפיקודו. ישעיהו י"ד 12, יחזקאל כ"ח 11-19

בניגוד לכל רעיון יהודי, נוצרי או דמיוני אחר, לפיו יהיו ארבעה, שבעה, עשרה או אפילו יותר מלאכים, גם אם הוא מוזכר במה שנקרא ספר חנוך, שמעולם לא השתלב בספרי הקודש ( או קדוש), יש רק שלושה מלאכים, או יותר נכון שניים, כי אחד מהם נפל.

התנ"ך מזכיר רק שתי רשויות, הן מיכאל וגבריאל.

כל שאר רפאל, אוריאל ושמות דמיוניים אחרים הם רק המצאות אנושיות, או ליתר דיוק דרך האדם, המצאת המוח הרבה יותר גרוע. אילו היו נסיכויות רוחניות גבוהות אחרות, התנ"ך בוודאי היה מזכיר אותן מהסיבה הפשוטה שיצורים רוחניים כאלה יכולים להתקיים רק כדי לבצע משימות בעלות מימד כה גבוה, עד שאי אזכורם בכתבי הקודש הוא בלתי נתפס לחלוטין.

סיפור שינוי דמותו של ישוע בהר הזיתים והמקום בו פגש את משה ואליהו הוא עדות לכך. מבין שלושת המלאכים, אחד נפל כשהוא נושא את חייליו לאבדון. השניים האחרים, משה ואליהו, נשארו. אלוהים, בתפקידו כמשיח, לוקח לעצמו את המקום שנותר פנוי על ידי מביא האור שהפך לשטן (מאשים/יריב). כמו שישוע אומר: אני האור של העולם…

עם ידע מלא של עובדות אלו, אנו יכולים אולי אפילו להרחיק לכת ולמצוא את התשובה לשאלה האבותית והקרבית ביותר שהאנושות שאלה אי פעם: מדוע ברא אלוקים את האדם?

את התשובה תמצא כאן: ב-ראשית / ב-התחלה / ב-תכנית

זאב שלמה / ריצ'רד סיפוס סאבו / 2016

Pin It on Pinterest

Share This