כמה מצוות יש?
המצוות – שהיהדות מכנה 613 מצוות – הן סדר החוקים שניתן לקרוא בחמשת ספרי משה, בחומש. למעשה יש יותר מ-613. המספר האמיתי שלהם הוא בין 650 ל-700.
אין זו מערכת הלכות נוספות שמקבל משה מיהוה, אלא הנוסח המפורט יותר של 10 הדיברות. 10 המילים מוסברות ומומחשות כך במעין תרגול עם מקרים קונקרטיים. בדיוק כפי ש-10 הדיברות עצמן הן למעשה הפיתוח, הגרסה המפורטת יותר של 2 דיברות האהבה הגדולות. (אהבה לה' ואהבת לרעך). לסכם,
יש רק 2 דיברות שפותחות בעצמן ב-10 ואז ב-613+ דברי הסבר.
האם מצוות אלו חלק מהלכות הפרושים?
מצוות "613" אינה שייכת לחוקי היהדות הנוספים, אלא לחלק התקף והבלתי ניתן להפרדה של הדיברות ב' וה-10 וכתבי הקודש, והדבר שהפך לבשר ביהושע.
אלו החוקים שהאב רוצה לחקוק בליבנו באמצעות רוחו, בדיוק כדי שלא נבקש עוד לציית להם מבחוץ, אלא מבפנים, דרך האינסטינקטים הטהורים של האדם החדש שלנו.
אנחנו לא מצייתים להם בתקווה לישועה, אלא כתוצאה מהישועה שכבר השגנו.
בקיצור, על ידי לידתנו מחדש, אנו מאפשרים להם לפעול בנו באמצעות פעולת רוח הקודש.
אנחנו כבר לא תחת החוק!
כפי שמזהיר פאולוס, אנחנו באמת כבר לא תחת קללת החוק. ובלבד שאלו חקוקים ברוחנו באש רוח הקודש. מצד שני, כל מי שנכנע לחוקים הללו מבלי להיוולד מחדש ומבלי להתוודות על מלכות המשיח יהושע המנסה לקיים אותם בעצמו, הוא מי שנשאר באמת תחת הקללה שמשפט החוק כרוך בו.
מאידך גיסא, כל חסיד המשיח הממשיך לשלול את תוקפו של התורה – כפי שהתגשמה ומוסדר על ידי רוח הקודש – נשאר גם הוא תחת קללתו.
מהטעם הפשוט ששלילת תוקפו של החוק שוללת את תפקודו המלא של רוח הקודש במוחנו.
החוק אינו עוד מטרה, אלא אמצעי. המצוות אינן מסוגלות להביא ישועה. עם זאת, הם נותרו שלטים בעלי חשיבות רבה כדי לעזור לנו להישאר על השביל המשובש והצר המוביל ישירות לישועה. האותות הללו מאפשרים לנו להישאר בחיים רוחנית עד שנעבור לבסוף לחיי נצח בסוף מסע התלמיד שלנו. זהו ההבדל המהותי בין הברית הישנה והחלשה המייצרת מוות לבין הברית החדשה המושלמת ונושאת חיים.
החדש, לעומת זאת, תקף רק על בסיס הישן. אם נאפשר לעצמנו לסגת מהישן, נוציא את עצמנו מהחדש. מי שרואה את הברית החדשה כאוטונומית ובלתי תלויה בישנה, אינו מבין את משמעותה העמוקה ומוצא את עצמו בכוחה של ברית כוזבת או זרה. המסר, ההבטחה והמצוות של יהוה נשארים זהים, כי הם בלתי ניתנים לשינוי. במקרה של מצוות, אופן היישום הוא זה שהשתנה בעקבות הופעת המשיח. יהושע נטל מידיהם של בני אדם את הזכות לבצע את העונשים הנובעים מיישום המצוות. אף על פי כן, זכות זו קיימת וממשיכה לפעול, אך רק בפעולת רוח המשיח ובעיקר ברמת הרוח. יש להחיל אפילו עונש מוות, כי אם הזקן שלנו לא יומת, לא נוכל להיוולד מחדש. ללא שיפוט, אין חסד אפשרי. בלי חוק, גם אין שיפוט. במילה אחת, החוק חייב להתקיים כדי להיות מסוגל לפנות את מקומו לחסד.
מה שהשתנה אפוא מאז קורבן הכבש וחג השבועות הוא החומר הנושא את המצוות:
אבן בפרשת הישן: האות ההורגת, ולב או רוח בפרשת החדש: המביא חיים.
חוק ומשיח: מראות זה של זה
החוק היה הפדגוג שלנו להוביל אותנו אל המשיח, כפי שאנו יכולים לקרוא במכתב לגלטים. כך ומביאת רוח הקודש,
המשיח מלמד אותנו באמצעות התורה כדי לקדש אותנו מבפנים.
רוחו של יהושע המשיח היא המורה שלנו, מגוללת את סדרו וחוקיו ומציבה אותם בתוכנו כדבר חי. העמים אינם יורשי הברית שנכרתה בהר סיני, אלא של זו שנחתמה בגולגותא. כאן התהליך מתחיל הפוך. מה שהיהדות לא הצליחה לשמור, נחקק ומחייה בלב ובמוחם של אנשיה על ידי המשיח באופן אישי, בין אם הם יהודים ובין אם לאו.
כך מתקיימות שתי הבטחות:
זׂאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרׂת אִתָּם אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם אָמַר יְהוָֹה נָתַתִּי אֶת־תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל־לִבָּם אֶכְתֳבֶנָּה׃
עברים 10-16
אַל־תְּדַמּוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת־הַתּוֹרָה אוֹ אֶת־דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים לׂא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם־לְמַלּאת׃
מתי ה':17
לפיכך, המצוות והפירושים שלהן שתמצאו באתר זה אינם מיועדים בשום אופן לשמירה קפדנית במאמץ אנושי. במקום זאת, הם נועדו לשפוך אור על תחומים בחיינו כמאמינים שבהם אנחנו עדיין תקועים ולעיתים קרובות אפילו לא חושדים שהסיבה היא ששיקרו לנו על זה כבר כמעט 2000 שנה. שקרים כמו המצוות תקפים ליהודים בלבד ואינם תקפים עוד לאחרים הנמצאים במשיח, מונעים מאיתנו לקיים מערכת יחסים מלאה ופורחת עם רוח הקודש.
הכרת המצוות ותוקפן הנוכחי עוזרים לנו לראות כיצד 2 מצוות האהבה הגדולות עדיין אינן שלמות בתוכנו, כך שנוכל לבקש ממושיענו להמשיך בעבודת הטהרה שלו ברוחנו באמצעות פעולתו.