בשני המאמרים הקודמים, דנו בשניים מהכלים העיקריים של השטן לסכל את תוכניתו של אלוהים. עקיפה ודחיפה לקיצוניות הם תמרונים המשרתים את אותה מטרה, שהיא לא אחרת מאשר בזבוז זמננו. כשהוא מרגיש שאינו מסוגל להסיט את הנבחרים מהדרך הנכונה, הוא מנסה להוביל אותם למבוי סתום ולעקיפות, כדי לגנוב את הזמן שלנו, את האנרגיה שלנו ולגרום לאי פוריות. כל זה מונע מאיתנו למלא את הייעוד שלנו והצמיחה הרוחנית שלנו נפגעת מאוד.

שני הנושאים הקודמים שלנו, עקיפה ומשיכה עד הקיצוניים, שניהם משמשים בעיקרם לריסון אותנו.

הקו של קין לזו של שת, ישמעאל ליצחק ועשו ליעקב, כולם הם כוח דוחה של האויב כדי להפיל את תכנית ה'.

כאשר הוא מרמה את המאמינים לקיצוניות ודוגמות אנושיות נובעות מאמיתות מסוימות, ובכך משפיל את שיקומן הרוחני למאמץ צדקני כוזב, הוא שוב מאט אותנו, במקרים מסוימים אף מביא אותנו לעצירה מוחלטת בדרך של קידוש את כל גוף המשיח.

דווקא העצירות או החסימות החוזרות הללו הן שמעוררות השראה ברבים לצאת ולהמשיך את המירוץ האמיתי בשביל הצר כדי שלפיד המשיח לעולם לא יכבה.

כוחות שימור

עם זאת, ישנם גורמים נוספים שיכולים להאט את ההתקדמות שלנו בשירות מלבד התקדמות ודחיפה לקיצוניות. זה כאשר הם מנסים לעצור אותנו מלהתקדם.

חלקם מעכבים אותנו על ידי היצמדות לבגדינו/בשירות שלנו

כשאנחנו מבזבזים את זמננו לבשור אנשים שאין להם שום כוונה להיכנע ליהושע ולנטוש את חטאיהם, אלא רק רוצים לשפוך עלינו את האומללות שלהם ומחפשים רק מישהו שיקשיב להם ובעיקר שיתמוך בהם במה שהם חושבים זו האמת. במקרים כאלה של חוסר רצון לכאורה לשנות ולקבל הפתרון היחיד לבעיותיהם הוא להפנות אותם לפסיכולוג, שכן סוג זה של שירות לבריאות הנפש אינו תחום עיסוקם של חסידי יהושע.

אנו מוצאים את אחת הדוגמאות המוקדמות ביותר למנגנון זה בחייו של אברם: כאשר אחיינו לוט נצמד ישירות אליו בעקבות קריאתו לצאת מקרב עמו. בשום מקום אנו לא קוראים שיהוה התיר או אפילו ביקש מאברם לקחת איש אתו חוץ מאנשיו והבקר שלו. למד עוד על לוט ואברהם במאמר בפסקה: לוט הצדיק.

לוט העמיד את אברם, את עמו, את עושרו, את נחלתו ואת זמנו בסכנה גדולה. ולפני שנפרד מדודו, אנשיו אף הפכו מקור לסכסוכים עם אנשי אברהם.

תופעה זו לא רק גוזלת מאיתנו את הזמן והאנרגיה שלנו, אלא יכולה בקלות להפוך למקור חרטה גם אם איננו בוגרים מספיק ברוח. מחוסר ראייה רוחנית, אנו עוצרים לדון ולהסתבך לשווא בפרטי חייהם של אנשים שאינם רוצים אפילו להתקדם בענווה כלפי המשיח, אלא מסתערים עלינו באומללותיהם ולאחר זמן מה אין לנו שמץ של מושג מה. לומר או לייעץ להם. לאחר מכן אנו מתחילים להאשים את עצמנו בכך שאיננו עומדים בכך וכי נכשלנו בקריאה שקיבלנו מהמאסטר שלנו.

לעתים קרובות אנו רואים במהלך אוונגליסטים ברחוב, למשל, שיש אנשים שאינם מרגישים את הגבול כאשר פג זמן הסבלנות והאהבה כלפי רעתנו ונכנס לתוקף כלל נוסף: זה של צעד קדימה ונענוע אבק מרגלינו. רבים מבזבזים את זמנם בהקשבה לסיפורי חייהם של אנשים ונכנסים לדיונים חסרי תועלת המתמקדים בפרטי החיים הפרטיים במקום להסב את תשומת הלב לפתרון הגלובלי והסופי שהוא חזרה בתשובה, ואחריו טבילה של מים ושל אש.

במקרים רבים, הומניזם כוזב מתחכך באהבת המשיח. זה נראה במיוחד אצל נשים, כשהן עוצרות ומפטפטות דקות ארוכות ויקרות עם אנשים שכמובן לא מתעניינים במשיח, אבל לרוב מצפים מאיתנו או בשביל כסף או בגלל שאנחנו מסכימים עם התיאוריות שלהם על החיים ועל "אלוהים". אנחנו לא צריכים לתת לאנשים בלי שום כוונה לדרוך על נתיב הכניעה לגזול מאיתנו את הזמן והאנרגיה שלנו בעוד אלו שיהיו פתוחים לבשורה עוברים דרכנו מבלי שהייתה להם ההזדמנות להיתקל איתנו. עלינו ללמוד בהכרח לזהות תוך כמה שניות מי הם אנשי השלום, אלה שליבם מוכן לשמוע ולקבל את הבשורה.

כמו במקרה של אברהם, אנחנו מרשים לעצמנו להיות מוצפים בנוכחותם של אנשים שמפריעים ושאינם רוצים להתקדם. זה תלוי בנו תמיד להסתכל קדימה, להכיר ולהתמקד באלה שיש להם את הפוטנציאל להפוך באמת לתלמידים כמונו.

הבה נתרחק ממשרדי השווא המיותרים הללו ונלמד לעצור אותם בזמן כדי שנוכל לפנות לאלה האמיתיים.

המציל גם לא מתכוון לתפוס את בגדיו של המתאבד שרוצה לקפוץ מהחלון מחשש שלא ייגרר בעצמו בנפילתו. דעו שמי שאינו פתוח לבשורה הוא אדם כה מתאבד שעדיף לוותר עליו בזמן.

שמירה על מצב של ילדות רוחנית

בלם נפוץ נוסף בנצרות ואשר מאט את התקדמותם של תלמידים רבים הוא כאשר הם נשארים במודע או לא בסמכות אבותיהם הרוחניים. כאשר אנו רואים נוצרים רבים ממשיכים לחיות במשך שנים על האוכל של אותו אדם(ים) כאשר הם עצמם צריכים להיות מורים לילדים הרוחניים שלהם מזמן. ברור שיש בעיה גדולה מאוד. מתוך תלות תמיד באחרים, בסופו של דבר לא נהיה משרתים או אבות עבור אחרים. כך פועלות רוב הכנסיות והאסיפות. לעתים קרובות מבלי לשים לב, הם עדיין בנויים ומתפקדים במודל של קתוליות, שבה אותו קומץ כמרים מלמד בלי סוף מאות או אפילו אלפי אנשים. כך הם החוגים האולטרה-ניאו-פנטקוסטליים והפרוטסטנטיים שעדיין בונים את הוותיקן הקטנים שלהם היום, כשהאפיפיורים הקטנים שלהם מוקפים בנערי המזבח הקטנים שלהם.

אני דן בנושא זה ביתר פירוט ומפנה את תשומת הלב לפתרון הנגע הזה בכמה מהמאמרים שלי: למשל. מעשי התלמידים

דוגמאות נוספות של בלמים

רשימת הבלמים הרוחניים השונים המונעים מאיתנו להתקדם בשירותנו, בקידושנו, במילה אחת, על השביל הצר, יכולה להימשך ללא הגבלת זמן. במאמר זה, אני רק רוצה להציג את אלה שפגשתי הכי הרבה בשנים האחרונות.

אני מעודד את כל הקוראים לכתוב בתגובות מה הם נשברו או עדיין שוברים אותם בחייהם של התלמידים על מנת לפרק כמה שיותר מזימות רעות ולעזור לנו זה לזה להתפתח בקצב הנכון בדרך שלנו להתקדש .

אז בואו ניפגש בתגובות למטה.

קרא גם: כלי הונאה א – עקיפה, המסר של הנביא יחזקאל לחג המולד

RichardSipos/25/11/2022

Pin It on Pinterest

Share This