במהלך תהליך הרפורמציה, נוסדו כמה כנסיות כתוצאה מהכרה ביום הקדוש המקורי של יהוה בשבת כמתואר בעשרת הדיברות:

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּךָ׃

שמות כ, ח

אכן, איננו קוראים דבר כמו: "בן יקר, אנא הקדיש יום לבחירתך לעבוד אותי…" אך במקום זאת אנו יכולים לראות שהשבת נבחרה במיוחד על ידי אלוהים עבורנו להיות נקודת מפגש, סימן של הברית שלנו.

ישוע עצמו לא עשה אחרת. עם זאת, הוא ביצע מעין "אזרחי" או ליתר דיוק "אי ציות סופר" בשבתות מסוימות על ידי ריפוי חולים והוצאת אסירים מחטאיהם. זה אכן עורר שערורייה על המנהיגים הדתיים של אז, כי הם שכחו את זה

השבת נוצרה בשביל האדם, לא האדם בשביל השבת

לכן, ברכת השבת הפכה לקללה עבורם, שכן הם אישרו עול פסיכולוגי נורא בכך שהם צריכים להיזהר כל הזמן שלא לעבור על חוק השבת.

כי חוק החיים והאהבה הוא לפני כל הגזירות האחרות

מאוחר יותר, גם ישוע מצהיר על כך

וַיּׂאמֶר אֲלֵיהֶם כִּי בֶּן־הָאָדָם גַּם־אֲדוֹן הַשַּׁבָּת הוּא׃

לוקס ו':ה

כלומר כל מי שנמצא במשיח, הוא למעלה מהשבת עצמו יחד עם המשיח.

אבל אבל לא יוצא שיש לו זכות להחליף את הימים

פאולוס עצמו מעולם לא הצהיר שום דבר אחר אפילו כשביקש מהזקנים לא להעמיס על האחים שזה עתה נולדו מחדש בשאלות של ימים ותאריכים, מאחר שהם עדיין ילדים והם עשויים להתייחס ליום אחר כקדוש על פי טהרת האח שלהם.

כל זמן שזה נעשה מחוסר ידיעה ובלב טהור, זה קרבן ריח מתוק בעיני ה'. תן להם לעשות את זה כל עוד הפולחן שלהם ללא רבב. אולם פאולוס אינו מוסיף זאת, אך ברור שבמוקדם או במאוחר, כתוצאה מתהליך ההתקדשות וההתבגרות ברוח, רוח הקודש תחזיר גם בהם את הסדר המקורי. אין זה מענייננו לדעת כמה זמן אלוהים נותן להם את סבלנותו ומתי יגיע הזמן לכל אחד מהם.

הרצון המקורי של יהוה, לעומת זאת, הוא לקדש/להפריד את השבת שהיא שבת.

עַל־כֵּן לׂא־יָדִין אִישׁ אֶתְכֶם עַל־דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה אוֹ־עַל מוֹעֲדִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשַׁבָּתוֹת׃ אֲשֶׁר הֵם צֵל הַדְּבָרִים הָעֲתִידִים לָבֹא וְגוּפָם הוּא בַמָּשִׁיחַ׃

קולוסים ב': טזיז

שבת כצל מול שבת כמציאות המשיח

עבורנו, כלויים בקודש שמים, כל יום הוא שבת ויום קודש

כמו בכל שאר החגים של יהוה, בהיותנו כוהנים לויים החיים ומשרתים במשיח, אנו חווים את כל החגים והשבתות באופן קבוע בנוכחות ישוע. עבורנו וברוחם, כל יום הוא שבת, יום כיפור, פסח וכל שאר החגים. מה שחשוב לנו הוא לא עוד לוח השנה, הזמנים והשעות, אלא ההמשכיות והגשמת הרגעים הקדושים באחינו. ראה עוד על כך: חגי ה' במשיח

למרות זאת,

אלה שאינם שייכים למשיח עדיין תחת החוק,

ודינים אלו חלים עליהם לפי סדרם המקורי. הם יודעים שהימים האלה נקבעו כדי שיוכלו להתקרב ליהוה כדי להיפגש איתו. עבורנו, שחיים בו, החגים, הזמנים והשעות המיועדים הללו חשובים ויש לקיים אותם ברמה זו, משום שהשירות כלפי החוץ נעשית אינטנסיבית במיוחד ברגעים אלו של השנה.

ליבם של אנשים נפתח יותר לקבל את דבר אלוהים דרך העדויות והשירותים שלנו.

לכן עלינו יותר מאשר בימים אחרים להיות בכוננות, מוכנים לתקיפה.

מה רע ביום ראשון

נדגיש כי יום ראשון, היום הראשון של השבוע, יום אחד, הוא יום מיוחד מאוד וחשוב כמעט כמו שבת. למה? מכיוון שביום זה התחיל אלוהים את עבודת הבריאה שלו ומכיוון שזה אכן היה היום הראשון בשבוע שבו קם אדוננו ומושיענו מהמוות, כך החלה הבריאה החדשה של בני האדם הנופלים.

למרות כל אלה, לא יהוה ולא המשיח ולא רוח הקודש מעולם לא גילו לאיש שעלינו לעבור משבת לראשון.

מדוע רבים עדיין רואים את יום ראשון חשוב יותר?

כי התכנסו התלמידים ביום הראשון של השבוע, כפי שאנו קוראים בספר מעשי השליחים?

כן, כפי שהתאספו גם בכל שאר ימות השבוע. יתר על כן, אנו קוראים שהם הופיעו בין אחיהם היהודים המסורתיים בבתי הכנסת בשבתות.-
או בגלל שקראנו גם שפול אסף את התרומות ביום הראשון של השבוע?

ובכן, מנקודת מבט יהודית, זו בדיוק ההוכחה לכך שימי ראשון לא נחשבו כקדושים על ידי התלמידים הראשונים, כיוון שאנו אף פעם לא עוסקים בכסף או בדברים חומריים אחרים ביום קדוש. –


בדיוק כמו במקרה של לידת ישוע, אלוהים מעולם לא ביקש מאיש לחגוג את תחייתו ביום מסוים בשבוע במקום השבת.

האם שומרי יום ראשון טועים?

כן כמובן! למה?

כי הם לא מבינים ומזהים את מה שהוסבר זה עתה למעלה.

ברוב המקרים, ימי ראשון שלהם הם רק זרעי הפרא הנותרים של שורש קתולי לא מעושב.

הם אפילו לא שמים לב שעדיין לא שקלו מחדש את שאלת יום המנוחה השבועי, הם עדיין מנציחים את המרד הקבוע, שנועד "לדה-ייהוד" את דת המדינה שזה עתה אומצה. האימפריה הרומית של אותה תקופה נאלצה לשמר מסורות פגאניות רבות, אלים וחגים כדי שההמונים האליליים שחיו ביניהם לא ימרדו נגד הסדר החדש. כך השתלט היום הקדוש של אל השמש (ראשון – זונטאג) על השבת המקורית של אלוהים. אותו הדבר קרה במקרה של חג המולד, חג הפסחא וכל החגים של כל מיני קדושים.

לסיום, חשוב לנו, תלמידי עידן רוחני מסוים במשיח, לזכור שציות אינו כרוך בכך שהאלוקים יקבל עיוות ממקור אנושי או אפילו דמוני כדי לא להרגיז את הרוחות ולשמור על שלמות העדר. , אלא להיפך

זה תלוי באדם לציית לכללים שנקבעו על ידי יהוה שהפך לבשר במשיח ואשר מתגשמים בנו על ידי רוח הקודש.

כמה מחשבות על בתי כנסיות שומרי שבת

אין לחשוב שהחזרה לשבת הופכת אותך לחוץ-נוצרי או מבטיחה את ישועתך בפני עצמה. למרבה הצער, זה מאוד עצוב שרוב הכנסיות שומרות שבת פשוט משחזרות את הציווי הזה ברמה כה פרושה, שהעדר תוכן רוחני לא רק הופך את המאמצים והרפורמות שלהם לחסרי תוחלת, אלא גם הופך אותם לאויבים גדולים עוד יותר של השבת השבת האמיתית מאשר הכנסייה הרומית עצמה עם כל ימי ראשון וחגיות השקר שלה.

לעתים קרובות מאוד, שומרי יום ראשון נידונים, פשוטו כמשמעו, והדבר נעשית שאלה של ישועה אם מישהו מתעקש לשמור על יום ראשון, אפילו מתוך בורות. למרות שאני גם חושב שהמשך מרד במשהו שרוח הקודש כבר האיר לנו עליו יכול בעצם להוביל לאובדן ישועתנו. אבל להכריז שקיום חוק זה או כל אחר הוא תנאי להצלתנו זו פשוט כפירה.

בינתיים, במקום להתמלא ברוח הקודש, הקהילות הללו מעריצות את מייסדי הכנסייה שלהן, והעדר הנהגת רוח הקודש הוביל אותן במקרים מסוימים כל הדרך חזרה ליהדות רבנית חסרת משיח. זה מה שקרה בטרנסילבניה במאה הקודמת, שם הוצאו להורג לבסוף כמה מאמינים, יחד עם אחיי היהודים האחרים, בתאי גזים.

נטיות השבתון של ימינו מובילות רבים גם לכיוון היהדות, או פשוט של האוניטריות, כאשר רבים מרחיקים לכת ומתחילים להתכחש למציאות השילוש הקדוש.

אני מזכיר את המקרים האלה כדי שנוכל לראות שאמנם טוב מאוד וצריך לחזור לשורשים היהודיים, אבל

אם כל זה לא יקרה במשיח ובהדרכת רוח הקודש, דרך לידתנו מחדש,

אנחנו יכולים בקלות לחזור אחורה מתחת לחוק לפי המכתב הרצחני.

אם היא רוצה להגיע לשם, עדיף אפילו לא לעזוב את מצרים שלנו, ככל שיהיו שקריים חגיה וימי ראשון שלה.

רפורמה אמיתית ויעילה

סוף סוף אפשר לקבל את זה

כל רפורמה יכולה לבוא רק באמצעות רוח הקודש.

רק דברים שנצרבו בלבך ייחשבו כרפורמות אמיתיות ולא הרעיונות האינטלקטואליים והתיאולוגיים הטובים האלה שיכולים לצאת ממוחך?

השאלה אם יש לנו רוח הקודש או לא?

אם כן, האם רוח הקודש כבר הביעה את רצונו בעניין זה בחיינו האישיים?

אם כן, האם אנו מצייתים לו?

אם לא, אז בואו נקבל את ההחלטה הנכונה ולא נמרד יותר.

אם אין לך עדיין את רוח הקודש, הבה נבקש מישו את ההכרה בחטאיך, כדי שתוכל לחזור בתשובה, להיטבל במים ולאחר מכן באש. אחרת תמשיכו להתפלש בדתיות פושרת וריקה.

אז הבה נבחר את השלמות שמציע המשיח, מכיוון שהיא בחינם ותגמולה הוא חיי נצח.

משם זה תלוי בנו עד כמה אנו מחזקים את רוח הקודש לעשות את עבודתו המקדשת בנו לפי רצונו ולוח הזמנים שלו. אל לנו להאשים את השטן ורוחות זרות אם נתקע ברמה רוחנית מסוימת, מכיוון שאנו היחידים האחראים אם נעצים את אלה במקום למשיח לעצור אותנו.

הרדיפה לא תבוא בעיקר מבחוץ, אלא מאלה שעדיין אנו מחשיבים את אחינו היום.

הבה נהיה אמיצים, נמשיך בעבודתה של רוח הקודש, גם אם אנו גורמים לפילוג בקהילות שלנו מאז

הרפורמה חייבת להימשך עד שנחזור לדגם של הכנסייה הראשונה והאמיתית המתוארת בספר מעשי השליחים.

אנחנו לא אלה שחייבים לעשות את הרפורמה הזו. אנחנו פשוט צריכים לתת לרוח הקודש להגשים את העבודה הזו. הדבר היחיד שאלוהים מצפה מאיתנו הוא להישאר צייתנים בטוהר האח שלנו ולעשות את הצעדים שהוא רוצה שנעשה ברגע שהוא אומר לנו שהגיע הרגע.

קרא גם: המסר של הנביא יחזקאל לחג המולד, ראש השנה: כשהמשיח נולד!

Pin It on Pinterest

Share This