לֹא־תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל־עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה־לָּךְ׃ ס
דברים טז כא
האם יש כנסייה נוצרית במדינה הזו שבה עץ אורן מעוטר לא יהיה גלוי על המזבח בחג הבא של הבקנאלי הבא, המכונה כיום חג המולד?
אני חושב שאין צורך להכביר מילים על הצד האפל של חג המולד ושורשיו הפגאניים, שכן רק מי שלא רוצה לדעת את האמת ובכך מתמרד במודע מתעקש שלא לשמוע את המסר החושף את הטבע הדמוני האמיתי של חג השקר הזה.
למי שעדיין רואה בחג המולד חג נוצרי, האם צריך לפחות להפריע לו ההילולה החילונית חסרת המעצורים שמשתוללת ברחבי העולם מאמצע נובמבר ועד לשיאה ב-25 בדצמבר. בוודאי יש אנשים כאלה, ואולי הם חושבים שה עובדי אלילים, כלומר לא מאמינים, מבזים את יום הולדתו של יהושוע בכך. בינתיים, הם לא מבינים שהחג הזה תמיד היה פגאני והוא שלהם, אז הם שמחים בצדק על ההזיות החומרנית שלהם. עלינו לנקות את עדותו של ישו ואת סיפור הופעתו לעולם מהלכלוך הזה, לדבר על זה בצורה אחרת, בזמנים אחרים.
לחג המולד אין שום קשר להולדתו של ישו,
מכיוון שהוא לא נולד אז, אנחנו לא יודעים מתי, אבל בטוח שהוא היה צריך להיוולד בחג מקראי, שכן האירועים הגדולים של תולדות היהושועה התרחשו כולם אך ורק בחגים מקוריים כאלה. אבל במקרה זה לא חשוב לדעת איזה מהם. יהוה ככל הנראה לא גילה את שעת לידתו, ולכן איננו צריכים לדאוג בקשר לזה. אלהים לא חשב שחשוב לשמור על זיכרון האירוע הזה, כדי שלא נתקע עם יהושוע התינוק, וגם לא עם דמותו של יהושוע האנושי שעושה אליל מהמושיע, שלמרות שהופיע כאדם , הוא כבר לא ייחשב ככזה עבורנו היום:
במקום זאת עלינו לראות בו את יהושוע המשיח שקם לתחייה, הכהן הגדול והמלך הנצחי המשוח.
חג המולד הוא לא יותר מ"התנצרות" של החג הפגאני העיקרי. זהו אחד הביטויים העיקריים של מדיניות המיזוג של האימפריה הרומית. הכלי הגדול ביותר שלהם לשכנע ביתר קלות את העמים השונים של האימפריה שלהם לקבל את הדת החדשה. זה קרה בדיוק אותו הדבר במקרה של ההמרה ליום ראשון, או החלפת השמות אלוהים ויהוה בתאוס/זאוס/דאוס/גות/אישתר/איסטן ועוד נסיכויות רוחניות פגאניות.
כדאי למאמינים שעדיין חוגגים את חג המולד לעצור לרגע ולבקש מאדוננו המשיח לשים את השאלות הללו במקומן. כי אף על פי שעדיין לא מדובר ביהושועה, כל עוד האדם מוטעה ובור ובכך עושה זאת בלב טהור,
אנחנו עדיין צריכים לגדול ברוח במוקדם או במאוחר.
במילים אחרות, עלינו לאפשר לרוח הקודש להמשיך את הקידוש והרפורמה בנו על ידי החזרת הסדר המקורי בליבנו בהדרגה.
אם אנחנו לא מתעסקים או לא רוצים להתמודד עם "פרטים קטנים" כאלה, אנחנו מתחילים לחיות ברוחניות מעורבת. במקרים כאלה, המילוי מרוח הקודש מוחלף אט אט בסוג אחר של מילוי מסוג אחר, שאולי נראה אפילו כמקורי, אבל מוביל רחוק ממנה. אז אנחנו יכולים לראות אנשים מדברים בלשונות למרגלות עץ חג המולד עם ידיהם מלאות במתנות.
ורוח ה' אינה משתמשת בכוח ובכוח כדי להשפיע על רצוננו החופשי. כשאין יותר אוזניים לשמוע, אין עוד עיניים לראות, הוא נסוג לאחור ומחכה. ואם תדבקו במסורות וברעיונות האנושיים שלכם, אתם פותחים את הדלת לנסיכויות שמפעילות אותם, שיגרמו לכם להאמין שרוח הקודש עדיין מובילה אתכם. לכן זה חשוב
להכריז ולקבל את השלטון הייחודי של ישו בעצמנו ומעלינו בכל רגע,
של חיינו, כדי שהרפורמה תוכל להמשיך ולהתגשם סוף סוף!
ראה גם: חגי האדון במשיח, שבת /יום ראשון