מהו תאריך הלידה האמיתי של יהושע?
בהמשכיות המאמר שלי החושף את חג המולד, סוף סוף נראה לי חשוב להתייחס לשאלת יום הולדתו של המושיע, יהושע המשיח. מעולם לא היה מנהג תנ"כי, ומכאן יהודי, שקובע את חגיגת ימי ההולדת, אבל אם זה כל כך חשוב עבור לא-יהודים, אז אני חושב שכדאי לשקול את העובדות המפורטות להלן. כמו כן, מסיפורי לידתו של יהושע בבשורות, נראה די ברור באיזו תקופה בשנה הוא הופיע בקרבנו.
תורת סוכות
מבין אלה שדוחים את התיאוריה של סוף דצמבר, רובם רואים בחג הסוכות את זמן הולדתו של יהושע. במשך שנים, אני עצמי התייחסתי לתאריך הזה כסביר ביותר. רוב האנשים תומכים בתיאוריה זו מכיוון שאנו יכולים לקרוא ביוֹחָנָן א:יד: …וְהַדָּבָר לָבַשׁ בָּשָׂר וַיִּשְׁכֹּן בְּתוֹכֵנוּ… המילה דל בטקסט המקורי מבוטאת באותה מילה כמו "אוהל" או "משכן". הטקסט המקורי מרמז אפוא שהוא השתכן בינינו.
עם זאת, בהכרת האנשים ובמיוחד את הרומאים, הזמן הטוב ביותר לארגן מפקד אוכלוסין כאשר כל אחד צריך לעשות את הטיול כדי לחזור לכפר הולדתו הוא כמובן זמן שבו מזג האוויר נוח מספיק כדי להקל על תנועת האנשים. זה היה לגמרי לא הגיוני ומטופש להכריח המונים לנוע בעונת סוכות, שהיא תחילת הסתיו כשמזג האוויר לא צפוי ולרוב כבר די קר. יתרה מכך, זה הזמן הבא וסגירת הקצירים של סוף הקיץ-תחילת הסתיו, כאשר המוני האנשים שעדיין חיים ברובם על חקלאות היו מותשים ביותר מהעבודה הפיזית שזה עתה סיימו.
חגי יהוה: שלבי תולדות הישועה
הולדתו של יהושע, כמו גם כל אירועי תולדות הישועה הידועים עד כה, התרחשו כולם, אך ורק, במהלך חגי המקרא המקוריים "יהודיים". קרא עוד על זה כאן
קרבן הצלב בפסח, תחיית המתים בחג הביכורים, מתנת רוח הקודש בחג השבועות. כעת האנושות נמצאת בתקופה שבין חג השבועות ליום האמת כבר כמעט 2000 שנה. ההגשמה הבאה תהיה ההתעלמות, כאשר השופר יישמע כפי שהוכרז ב-2 תסלוניקים ובהתגלות של יוחנן. ואז, ביום הכיפורים, יכירו ישראל את המשיח ביהושע ויתאבל עליו כבן הבכור.
סוכות היא חג הקציר האחרון, שבו ישוב המשיח ויאסוף את העמים שלא לקחו את אות החיה. משך סוכות של מספר ימים מסמל את משך המילניום שבסופו יווצרו השמים החדשים והארץ החדשה כהתחלה חדשה בחודש חדש של ניסן.
סוכות יהיה החג האחרון להתגשם. יהושע, הכבש של האלוהים, לא יכול היה להופיע במהלך החג הזה, שכן לידתו מכריזה על הבריאה החדשה של האנושות.
היום הראשון של השנה
בניגוד למסורת היהודית, הרואה ביום התראה את תחילת שנת היהדות ומשנה את שמו לראש השנה (ראש השנה), חוקי הפיזיקה והטבע מעידים על תקופה אחרת לגמרי, באיזה רגע בשנה צריך להיות. נחשב כתחילתו. אם דבר ה' שהגדיר זמן וימים זה מכבר אינו מספיק לאנשים, אז יעידו על כך חוקי הפיזיקה והטבע בלבד: בריאת העולם לא הייתה יכולה להתרחש בזמן אחר מאשר באביב, כאשר החיים נובעים מהאין.
החיים מתחילים תמיד באביב ואז עוברים קיץ וסתיו עד להיעלם לבסוף בחורף.
ולמי שדבר ה' מספיק להם, על סמך שמות יב, א-ב, נוכל להכריז שוב שהיום הראשון של השנה, ולכן זה של הבריאה הוא
א' בניסן
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר׃ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה׃ דַּבְּרוּ אֶל־כָּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית־אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת׃ שְׁמוֹת יב:א-ג
א' בניסן, שלפי הלוח האזרחי חל בדרך כלל בין סוף מרץ לתחילת אפריל בכל שנה, אינו נחשב כחג. כך יכלו יוסף ומרים ללכת לאן שרצו, הם לא היו עוברים על החוק אם לא יעלו לירושלים.
הכל נוצר ב-Yahusha, באמצעותו ובשבילו. מתי הוא יכול היה להיוולד, אם לא ביום הזה שבו החיים מתחדשים
אגב, לידתו של יהושע לא הייתה רק ביום הראשון של החודש הראשון של השנה, אלא גם ביום הראשון של השבוע, וכך גם תחייתו. לכן, היום הראשון לבריאה היה ניסן א', היום הראשון של השבוע. אולם אין בכך משום תירוץ לשנות את חוק השבת. ראה שבת /יום ראשון
מעניין לשים לב שרוב העמים הקדמונים, כולל היוונים והרומאים, קבעו במקור את תחילת השנה בשוויון האביב, שהוא בסביבות ה-20-21 במרץ. יעידו על כך שמות של חודשים מסוימים שעדיין נמצאים בשימוש כיום כמו ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר, שנגזרים בהתאמה מהספרות היוונית והלטינית שבע, שמונה, תשע ועשר. החודשים יולי ואוגוסט נוספו מאוחר יותר, כך שהחליפו את התרחשותם המקורית. כך הפך החודש השביעי לספטמבר לתשיעי וכו'.
המחזור האסטרולוגי הפגאני מתחיל גם עם קבוצת הכוכבים של טלה או ראם לקראת סוף מרץ. האיל שהוא אגב סמל להתחדשות ופוריות. גם הכבש הזכר בן השנה היה כבר ולמעשה איל.
הכבשים הקורבנות
אנו יודעים מהדיווחים שהרועים היו בחוץ עם הבקר שלהם בערב, מאוחר בלילה, אפילו בלילה. רועים יוצאים עם עדריהם רק בלילה בזמן ההמלטה, כאשר הנקבות יולדות את גוריהן.
וכבשים יולדות רק פעם בשנה: באביב.
דבר מעניין נוסף הוא שזבחי הפסח, שהוקרבו במיוחד כקורבן בבית המקדש בירושלים, הגיעו מאזור בית לחם. הכבשים הקורבנות הובאו באופן סמלי למקום הקדוש מעיר הולדתו של דוד המלך.
הרועים המקומיים המופיעים בסיפור המולד היו לא אחרים מאשר הרועים של הטלאים הספציפיים הללו. אלוהים מגלה את החדשות על הולדת הכבש שלו לרועים האלה, כי הם כבר חיכו להולדת כבשי הפסח.
יתרה מכך, על פי ההלכה, כבש הפסח היה צריך להיות בן שנה. זה מעיד על כך בבירור
כל כבש פסח היה צריך להיוולד בתקופת הפסח של השנה הקודמת
חייו של יהושע לא נמשכו שנה, אלא הרבה יותר. עם זאת, ככבש הקורבן המושלם, הוא גם היה צריך להיוולד בזמן שנקבע על ידי החוק, כמו גם את החיות שחשרו לו על כך שכולם נולדו שנה קודם לכן.
כמו כן, ב-10 לחודש ניסן אמורים היו להפריד את הכבש ולהכניס אותם לבתים, ימים ספורים לפני הקרבתם בפסח המתקיים בי"ד-ט"ו בניסן. זה מה שקרה ביום ראשון של הדקלים: יהוה מביא את בנו שלו, הכבש, לביתו שלו, ירושלים, על גב חמור וחגג כמלך.
הושלם מחזור חג
יהושע הוא האלפא והאומגה, או ליתר דיוק הא' והת' לפי האלפבית העברי המקורי. הכל נברא בו, למענו ובאמצעותו.
החגים שקבע יהוה כולם מצביעים עליו והוא מקיים את כולם.
כבש האלוהים הופיע פיזית בעולם הגלוי ביום הראשון לבריאת העולם. הוא ירד לכאן כדי לערוך את קורבן הכבש האחרון בחג הפסח שהיה לאחר זה שבו נולד שלו.
מלידתו נושא בו המשיח את כל החגים תוך פתיחת מחזור חדש: זה של זמן הרחמים.
מאז חג השבועות, מלאים ברוח הקודש, אנו חיים בזמן הקציר ומחכים להתלהבות שתתרחש בשעה מסוימת ביום הראשון או השני של חג יום הטרוא, השנה המדויקת עדיין לא ידועה. בינתיים, המשימה שלנו היא לאסוף נשמות וכן ללמד ולחזק עוד את אלו שכבר נאספו, כדי שיישארו באמונה עד הסוף.
לחגוג את לידתו?
כן, אנחנו יכולים, אתה אפילו חייב את זה. אמנם נדגיש שחגוג יום הולדת בנפרד הוא מאוד מסוכן ולא שלם, כי אנחנו פותחים מחזור שכבר הרחיק לכת. אם נשמר רק היבט אחד שלו, אנחנו מנתקים את עצמנו מהמכלול.
המילה אינה מזכירה בצורה ברורה ומדויקת את רגע יום הולדתו, כי אלוהים אינו רוצה שהאנושות תישאר תקועה בדמותו של הילד ישוע. כוונה זו כמובן לא ממש כובדה עד כה.
עם זאת, מרכיבי הסיפור ברורים, רק האביב יכול לבוא בחשבון וכל מי שיש לו עיניים, אוזניים וידע בשורשים יודע זאת. האנושות וביניהם חלק גדול מהנצרות נפלו בפיתוי לרצות לחגוג ולנתק אירוע כדי להטמיע אותו למשתה הפגאני הגדול על מנת לשמור על מסורת אבותיהם במקום להיכנע למתנת הקידוש המוצעת על ידי האנושות. רוח המשיח. סיפור חג המולד הוא מבחן כזה שאנשים רבים עדיין נתקלים בו.
אמנם אפשר לחגוג בכל פסח את הולדתו של כבש ה', אבל לעשות זאת רק אם נזכור גם את שארית עבודתו וחייו,
קורבן הצלב, לאחר מכן תחיית המתים, ההתעלות ובאת רוח הקודש/רוח הקודש.
אחת הקונספירציות הגדולות של הרומניזציה או ההתייוונות של הכנסייה באה לידי ביטוי גם כאן, כפי שכתבנו קודם לכן בקשר לחג השקר שנקרא חג המולד. כעת, בהעמקה מעט, אנו יכולים גם לראות ששוב שנה חדשה מקורית התפתלה כפולה: מצד אחד על ידי היהדות הרבנית שדחתה אותה לחג מאוחר יותר שאין לו מה לראות עם השנה החדשה; ומצד שני על ידי היוונים-רומאים שדחו אותו להיפוך החורף שלהם ולראש השנה הגרגוריאני.
כי המושיע נולד באמת ביום ראש השנה. אבל לא לפי הלוח הרומי, אפילו לא לפי הלוח היהודי המודרני, אלא לפי הלוח המקראי המקורי.
אז ב-31 בדצמבר 2022, אנחנו לא מאחלים לכם שנה טובה, במיוחד ש-2023 לא מבשרת טובות, אבל אולי נעשה זאת באביב הבא. כרגיל, אנחנו דווקא ומעל הכל מאחלים לכולכם רפורמות טובות וחדשות!
מאמר קשור:המסר של הנביא יחזקאל לחג המולד
ריצ'רד ואנה סיפוס סבו / 31.12.2022