וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל־יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם׃ לְבִלְתִּי רוּם־לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן־הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל־מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל׃ ס
דברים יז, יט
זהו חוק היסוד השופט את הכנסיות. כאשר קהילות המוכרות על ידי המדינה ולכן נתמכות כלכלית זוכות למעמד כנסייה, או שכבר יש להן, הן זוכות לתמיכת ממשלה חיצונית וזרה שבה הן הופכות יותר ויותר תלויות. תלות חומרית זו מובילה אוטומטית לתלות רוחנית, אשר גורמת לבלבול ומובילה להתדרדרות מתקדמת. מכאן ואילך, הכוח החיצוני מתחיל בהדרגה להפעיל לחץ על העדרים המרומים כדי לגרום להם לקבל כללים זרים וחוקים אחרים.
יש להדגיש זאת
יש רק כנסייה לגיטימית אחת: גוף המשיח
שבתוכם יש קהילות וקבוצות. גוף זה מורכב מתאים שחייבים להתחלק עד אינסוף. יש לו איברים, אבל החברים האלה גם כולם שייכים למשיח. הם לא יכולים בכל מקרה להיות כפופים למערכת של סובסידיות חיצוניות כמו מדינות לאום, ממשלות או כל ארגון אחר שנמצא בהגדרה ובדרגות שונות גם בכוח השטן.
איזה תוכן רוחני היה לשירותו של ישוע אילו היה מחפש את טובות הכוח שהיה במקום בזמנו במקום להפקיד את כל בטחונו ואת אישיותו בידי אלוהים בלבד? זה היה בלתי נתפס שישוע היה שולח את תלמידיו להורדוס או לפילאטוס כדי להתחנן למעט כסף כדי לתמוך ולבנות את שירותו.
במקום זאת, ישוע שלח את תלמידיו להביא את הדנר החסר מפיו של דג שיהוה שלח להם בהשגחה. הוא גם לא יצא להתחנן ללחם ודגים עבור הקהל הרעב, אלא חיכה בסבלנות לזמן שבו עתיד להתרחש נס ריבוי המזון.
קבלה של אנשים
יתרה מכך, בתחום הפליית בני אדם, ישוע חוזר על החוק הזה במילים אחרות ומאוחר יותר מאשר אותו באמצעות השליח יעקב:
כִּי אִם־יָבוֹא אִישׁ לְבֵית הַכְּנֵסֶת שֶׁלָּכֶם וְטַבְּעׂת זָהָב עַל־יָדָיו וְהוּא לָבוּשׁ לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל וּבָא שָׁמָּה גַּם־אִישׁ עָנִי בִּבְגָדִים צוֹאִים׃ וּפְנִיתֶם אֶל־הַלָּבוּשׁ לְבֻשֵׁי מִכְלוֹל וַאֲמַרְתֶּם לוֹ שֶׁב־לְךָ הֵנָּה בְּכָבוֹד וְלֶעָנִי תׂאמְרוּ עֲמָד־שָׁם אוֹ שֶׁב־פּׂה מִתַּחַת לַהֲדׂם רַגְלָי׃ הֲלׂא לֵב וָלֵב לָכֶם וְהִנְּכֶם שׁׂפְטִים בַּעֲלֵי מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת׃
ג'יימס ב':ב–ד
לעתים קרובות נראה באסיפות שהאחים והאחיות המשגשגים, העשירים והמבורכים ביותר מבחינה כלכלית זוכים לרוב ליחס מיוחד. מתייחסים אליהם לעתים קרובות יותר, הם יושבים בשורות הראשונות ומוזמנים לבמה בתדירות גבוהה יותר למסור עדויות. כל זה נעשה לעתים קרובות לנגד עיניהם ואוזניהם של אלו הנאבקים על הישרדותם היומיומית באופן שבו הם בעליל לא נמצאים בחוסר ציות או חטא גדולים מאלה.
עבור אנשים רבים, בהחלט יכול להיות הרבה יותר מעניין לשמוע עדות של איש עסקים מאמין שהתברך בצורה יוצאת דופן לאחר שהגדיל את הכנסתו פי עשרה בהשוואה לתקופה הקודמת, מאשר להקשיב לאח הצועני המתגורר בגטו שלו. שהיה מסוגל לקנות פי שניים את מנת הלחם השבועית שלו. שיהיה גם האחרון ברכה גדולה ועדות חזקה.
איזה דימוי של האדון ושל המשיח יכול להיווצר במוחם של אחים בנסיבות צנועות יותר או חיים בנסיבות הרבה יותר מוחלשות, כשהם רואים כיצד אחרים מצליחים ומשגשגים בזמן שהם ממשיכים להיות במצוקה.
איזו דרך מתעתעת הם מובילים אנשים שבגלל נעוריהם הרוחניים לא מבינים שיש משהו לא בסדר מאחורי כל זה. וכמה הם אלה שעוזבים את השביל הצר באשמה ובעצב, ואומרים לעצמם: "אם אני כל כך עני/חולה/חסר אונים, אז בוודאי 'אלוהים' אינו אוהב אותי ואינו רואה אותי ראויה לו".
זה לא חטא להיות עשיר ויהוה מאפשר לאנשים רבים להרוויח יותר כסף. אבל הדגשתו, כפיית הנושא והעלאתו לקדמת הבמה בצורה ילדותית ועיוורת יכולה לגרום נזק גדול בתוך הכנסייה. העניים ביותר יכולים לברוח בלב עצוב עד שהם ישובו לעולם, או אפילו להגיע עד להתאבדות כשתחושת האשמה והחוסר צדק מכרסמת בהם. העשירים, לעומת זאת, מרומים, נשמרים בבורות ובכך נמצאים בסכנה חמורה. כי בבוא זמן הרדיפה והצר, הם לא יבינו מה קורה ובחוסר מוכנותם למאורעות הקשים שיבואו, רבים לא יחזיקו מעמד וירחיקו לכת ויקבלו את אות הבהמה בבוא העת. הציעו להם על מנת לשמר את אלילי החומר שלהם.
לכן כדאי לזכור זאת
בימי הכנסייה הקדומה לאף אחד לא היה עודף והיה להם הכל במשותף
במילים אחרות, ההון הפיננסי של הקהילות צריך להיות מנוהל כפי שהיה אז. כולם עושים את אותו המאמץ בעבודה, אבל לא כולם מרוויחים את אותו הסכום. אז אלה עם הכנסה נמוכה יותר לא צריכים לסבול מחסור בגוף המשיח. אלוהים מסתכל על כמות ואיכות העבודה שנעשתה ואין לו כוונה לתת יותר למהנדס מאשר למי שמנקה את משרדו של האחרון. זה העולם שמעדיף אנשים משכילים יותר שבהגדרה עבדו פחות כי הם היו צריכים ללמוד. יתר על כן, לימודים ממומנים לרוב על ידי הנישום, ולכן על ידי מי שבנוסף עובד ולכן לא הייתה להם אפשרות ללמוד בעצמם. אלוהים, לעומת זאת, מסתכל על הזמן והאנרגיה שהושקעו בעבודה. לפיכך יש לחלק מחדש את הכסף שאנו מקבלים מהעולם הלא צודק בממלכת אלוהים, ולכן בכנסיות המקומיות שהן שגרירויות שלה כאן עלי אדמות. מטבע הדברים, גם לא מדובר בשמירה על עצלות ועצלנות. אם מישהו לא רוצה לעבוד, הוא גם לא אוכל, ולאדם כזה אין מקום בכנסייה.
קיום הציווי הזה מתרחש כאשר התבנית של הכנסייה המקורית והפרימיטיבית משוחזרת. זה מה שכולנו צריכים לעבוד עליו.
ראה גם: מעשי התלמידים (איך נראית הכנסייה המוקדמת), הגנת העניים