3 אנשים שונים או 3 תכונות שונות
אנו הולכים לנסות כיום, יותר ויותר תורות צצות בחוגים נוצריים רציניים מאוד, המתכחשים לתורת השילוש הקדוש. מלכתחילה נציין שהטיעונים העיקריים שלהם, שמונח זה אינו מצוי בשום מקום בכתבי הקודש ונוסח באופן ספציפי בצורה זו בחוגי הכנסייה הרומית, הם נכונים ולגיטימיים לחלוטין. בשום מקום בתנ"ך מושג זה אינו מופיע בשום צורה.
אין עוררין על כך שיש קצת בלבול ברקע ושיש לשקול מחדש את השילוש הקדוש בתור מושג.
שיוצר דימוי של אל המורכב מ-3 אנשים נפרדים, אם כי אין בשום אופן 3 אנשים, אלא 1…Yahuwah Echad… שבאמת יש לו 3 צורות של ביטוי. יש לנו אלוקים שמופיע ומתגלה ב-3 דרכים שונות, ב-3 תפקידים עיקריים בעלי 3 פונקציות נפרדות.
הכפלת אישיות ה' בשלוש היא בדיוק אחד המכשולים העיקריים עבור היהדות (והאסלאם) להכיר ביהושע כמשיח, כי לא יעלה על הדעת כי זה שהם קראו עד כה אחד, דהיינו עכשיו צריך לקרוא לאחד את שמו. שלוש, כלומר שלושה.
מעולם לא היו שלושה אנשים, אבל אחד שיש לו שלושה מאפיינים עיקריים, תפקידים, צורות ביטוי, תכונות וכו'!
האנלוגיה הטובה ביותר ששמעתי אי פעם ואשר נלמדת בתוך הנצרות כדי להמחיש נקודה זו הייתה זו של מים. כמו שלמים יש שלושה מצבים פיזיקליים שונים המבוססים על חוקים פיזיקליים: גז (קיטור) – מוצק (קרח) – נוזל, אך תמיד נשאר מים, כך גם לאלהים יש תכונות דומות. זו אולי האנלוגיה המושלמת ביותר שיכולה לקרב את האדם להכרת מהות הנצחי.
ולמי שזה לא יספיק לו ושעדיין לא מעורר שערורייה מהאיור שבחרתי למעלה (3 ב-1 כוסות קפה של יעקב), בוא נחשוב שכששותים קפה כזה, למרות שמרכיביו מעורבבים יחד בספל שלנו. , אנחנו עדיין מרגישים את שלושתם בו זמנית, בנפרד, שהנוכחות המשולבת משלימה את הטעם. אי אפשר עוד להפריד אותו, אבל אפשר לתפוס אותו בנפרד, וברגע שחסר אלמנט אחד, גם הטעם שלו הופך לחסר.
אפשר לאהוב קפה בלי סוכר ו/או חלב, זה לא ישפיע על שיקול הדעת של אנשים,
עם זאת, למען הישועה, כל שלושת המרכיבים של אלוהים צריכים לעבוד יחד בחיינו.
צורת הרבים של אלוהים משקפת גם את התפקיד המשולש הזה ולא שלושה אנשים נפרדים.
אך אם נתבונן רק באדם של הגואל, ניתן לראות בו גם חילוקים נוספים, שכן המשיח עצמו מראה סימנים של מעין "דואליות קדושה". ליהושע, בתור הכהן הגדול החסד, יש תפקיד ואחריות נפרדים מהמשיח המושל, שיחזור בקרוב כמלך משוח כדי לפסוק את הדין על העולם.
אנשים רבים אינם מבינים את ייחודו של אלוהים, שכן ישנן אמירות סותרות לכאורה בנושא זה בתנ"ך, בין היתר מפי יהושע עצמו כאשר הוא אומר:
"… האב גדול ממני… הוא ישב בצד ימין של האב… ומדבר עם האב…"
כן, ההצהרות האלה קיימות, אבל זה לא משנה את העובדה שהוא אחד עם האב. אנשים גם נוטים לדבר לעצמם, ולא רק כשהם סניליים. לשבת לימינו של האב פירושו פשוט להיות יד ימינו של אלוהים. הוא היד שיוצרת ופועלת. הוא אינו גוף, אדם או ישות נפרדים.
וכאשר הוא יורד בתוכנו בדמות אדם, הוא אינו מפסיק להתקיים בעולם הרוחני – במלכות ה' – כאבא, כיהוה: אלא הוא מתרוקן (פיליפים ב':5-11) ו, בוא נגיד את זה כך: הוא נוכח בעולם בשתי צורות נפרדות: האחת רוחנית שנמצאת בכל מקום, השנייה פיזית והופיעה בעולם בארץ הקודש לפני כ-2000 שנה עד שחזר למקור והסופי שלו. מקום. ראה גם עברי ב, ט – …ישוע, אשר נעשה נמוך מהמלאכים לזמן קצר…
הנביא זכריה מביא לנו במיוחד סיפור מהעולם הרוחני שבו המלך המשוח נוזף באויב על חילול השם של יהושע הכהן הגדול. גם כאן אנו רואים שמלאך האלוקים (המשיח – המשיח) מופרד ברמה מסוימת ממי שהיה בבשר והתהלך כאן בינינו כיהושע, הכבש של האל. כעת הוא כבר נמצא שם, בממלכת האלוקים, ממשיך את כהונתו כלפי האנושות בתפקיד מיוחד ככוהן הגדול ממסדר מלכיצדק. אבל הוא גם יחזור בקרוב כמשיח המשוח כדי לקחת את כלתו איתו ולהשמיד את מי שלא הכירו בו כמושיע.
השילוש הקדוש כשלוש תחנות הישועה
אנו, היצורים בעלי המוח המסוגל לתפוס 3 או לכל היותר 4 מימדים, לא יכולים להבין את הדברים האלה אלא אם כן רוח הקודש מראה זאת לחלקנו ברוח.
מה שבטוח הוא שכדי לזכות בישועה כל אדם צריך לעבור שלושה שלבים:
א. עלינו להכיר בבן כדי שניתן יהיה לסלוח על חטאינו
ב. כך מערכת היחסים שלנו עם האב משוחזרת באמצעות דם הכבש
ג. ואז דרך ברית המים והאש אנחנו מתמלאים סוף סוף ברוח הקודש (רוח הקודש)
שלושת השלבים הללו עוקבים זה אחר זה ואי אפשר להשאיר אף אחד מהם מחוץ לרצף. לא מספיק להכיר במשיח ביהושע, עלינו גם לציית לו ולכרות איתו ברית בעולם הגלוי על ידי טבילה במים ולאחר מכן על ידי התמלאות ברוחו.
וזה לא נעצר כאן, אלא זו רק ההתחלה מאז שרוח הקודש מתחילה לבנות בתוכנו את בית המקדש, על ידי קידושנו, כלומר על ידי התורה ובמובן הרחב יותר שדבר ה' נחקק בליבנו. .
השילוש הזה הוא קדוש ובלתי נמנע. לפיכך, בהקשר זה אנו יכולים באמת לדבר על השילוש הקדוש, כי כל שלוש המהויות של יהוה חייבות להיות פעילות בנו כדי להיגאל, כלומר, ששמותינו יהיו כתובים בספר החיים. חותמת משולשת זו על חיינו יכולה להיקרא גם השילוש הקדוש.
כל התיאוריות והתיאולוגיות המבקשות להרבות את האל האחד באמצעות מושג השילוש הקדוש הן תורות שקר באמת.
התפיסה האנושית שלנו
השילוש של אלוהים הוא תעלומה שאנשים רבים מבזבזים עליה יותר מדי זמן בהרהורים. אם נדון יתר על המידה בנושא שקשה לתפוס בחושים האנושיים שלנו, ניתן להסיק ממנו מסקנות שגויות ומטופשות רבות.
הייתה קריקטורה בילדותי, שבה יכולנו לראות יצור מחוץ לכדור הארץ שהוחזר לכדור הארץ על ידי אסטרונאוט מאחד ממסעות החלל שלו. החייזר הגיע מכוכב שבו נוצרה צורת חיים דו-ממדית בלבד. אפשר היה לתקשר איתו, מכיוון שהוא יכל לשמוע קולות של אנשים, אבל הוא יכל לתפוס את המרחב הדו-ממדי שלו רק עם חושיו האחרים, כולל העיניים שלו. הדמות האנושית הראשית ניסתה לא פעם להסביר לה איך נראה העולם התלת/ארבעה מימדי, אך האורח הזר לא הצליח להגות זאת.
רצונו של השטן הוא לעורר באדם סוג כזה של כפייה, כדי שלא ינוח עד שהוא יגדיר בצורה מאוד מדויקת וממצה ויבין מהי מלאות האל.
האדם חש באופן בלתי נסבל שחובתו לדעת ולהבין את מהותו המדויקת של אלוהים, אחרת אפילו ישועתו תהיה בסכנה.
אל תאמין ללחישות שווא כאלה שאתה שומע מבפנים. עלינו להירגע ולהבין שאנו רק בני אדם ואלוקים אינו מצפה מאיתנו לרמה זו של הבנה וחזון רוחניים לגבי הפרטים הקטנים ביותר של מלכותו ושל עצמו. מה שהוא מצפה ממך זה
אתה מקבל את החזון הרוחני שהוא אישי בצד, כלומר קידש עבורך ולא עבור אף אחד אחר.
אז הצעד הראשון עבור כולנו הוא לעבור את תהליך הישועה המשולשת הזו שהוזכר לעיל, שעליכם לעבור באמונה ילדותית ואהבה ללא תנאי. לאחר מכן מגיעה הציות שלנו, כאשר אנו משרתים את המשיח על פי הדרכת רוח הקודש, רוח ה' הפועלת בתוכנו ומדברת אלינו ודרכינו.
אנחנו לא צריכים לדעת הכל, רק מה אלוהים רוצה לגלות לנו. עלינו לקבל אמיתות בסיסיות מסוימות אחרות, ולפעמים דברים שנחשבים עד היום לתעלומה, ללא תנאי, מבלי להשאיר מקום לרוחות המחלוקת, של "תיאולוגיזציה" ופילוסופיות אנושיות אחרות. כמו ילד שרוצה לדעת איך תינוקות נולדים ונולדים וללא כל ידע והבנה ספציפיים יותר לגבי מיניות, עליו להסתפק בהסבר הפחות מפורט ומורגש של הוריו.
הבעיה היא תמיד שאנו מנסים להגדיר, לתחום ולהסביר את האב והבן תוך השמטת בקשת הבחנה מרוח הקודש. אמנם רק על ידי התמלאות ברוח הקודש נבין יותר ויותר לעומק את מהות האחדות בין האב, הבן והרוח כשאנו נעים בנתיב ההתקדשות.
כל זה יהיה ידוע, נראה ומובן במלואו רק כאשר נשתנה ליצורים מהוללים ונעמוד בפני האב, יהוה. (א' ט"ו:51-52)
בספר ההתגלות, יוחנן פגש רק אלוהים אחד, שמתואר כבן האדם בעל גלימה עם אבנט מוזהב, שיער לבן, עיניים כמו אש יוקדת, רגליים כמו ברונזה וקול כמו מים שוצפים. בשום מקום לא נוכל לקרוא על דמות כפולה של שני גברים בעלי שיער לבנים או דמות מבוגרת וצעירה יותר שיונה לבנה עיפה על גדותיה בצורה "קתוליסטית".
בנוסף לאנלוגיה של מים, האיור למטה גם ממחיש היטב את השאלה.
רבים מתווכחים על נושא שאינו ניתן להבנה מלאה על ידי בני אדם. בינתיים, אנחנו לא מבינים שאנחנו צריכים לעבוד על האחדות בינינו. לחזור אל המילה הטהורה ולמשוך את העודפים האנושיים הגורמים לחיכוכים בינינו. כי בינתיים האויב כבר בונה את האחדות האקומנית שלו ושקרית, שבה משתלבים כל החטאים, ההפרזות והמסורות האנושיות, לחילול אלוהים.
סוף סוף יש לנקות את היהדות משורשיה הבבליים, ואת הנצרות יש לנקות משורשיה הרומיים, כדי להתמזג באחדות באמצעות מתנת רוח הקודש על ידי התמלאות כולם ברוח המשיח. זוהי נקודת ההתכנסות הייחודית כאשר שני העמים מכירים סוף סוף במשיח האמיתי, יהושע.
הבה נחזור למצב הרוחני של ייסוד הכנסייה בחג השבועות (חג השבועות), כדי לחוות שוב את האחדות הזו, ואז יהיה לכולנו את החזון הנכון של האדם ורב הפנים של יהוה.
אז תיפסק כל עבודת אלילים מזוקן שקרית והנצרות תוכל סוף סוף לקנא באחיה הבכור והשוגה עדיין, היהודי. אבל כל עוד אתה ממשיך להביא לו דמות כוזבת של המשיח המוריד את ישוע לדרגת אליל ותעבוד אותו ככזה, אף יהודי בריא מבחינה רוחנית לעולם לא יזהה אותו כמשיח שלו. וזה נכון גם לגבי בני הדודים הערבים-מוסלמים שלנו, שאכן יש להם חזון ותפיסה דומים של העליון.
להיות קדוש על פי שילוש ה'
אז אין שילוש קדוש כשלושה אנשים שונים, אבל יש אלוקים אחד המופיע לאנשים ב-3 צורות עיקריות בעל תפקידים, משימות נפרדות.
בני האדם עצמם המורכבים משלושה מרכיבים עיקריים (גוף-נפש ורוח) אינם פועלים ומתנהגים באותו אופן בהתאם למצבים ולסביבות השונות בהם הם נמצאים. האדם יהיה בעל עם אשתו, אב עם ילדיו, עובד במשרד, בן בעיני הוריו ובמיטב המקרים תלמיד לפני יהושע.
אדם יכול גם להתבטא ולתקשר עם האחרים באופן אישי, או בטלפון או באמצעי תקשורת אחרים, או בהתכתבות, הוא עדיין נשאר אותו אדם וייחודי.
בעיקרו של דבר, אלו המאמינים בשילוש הקדוש טועים, כי הם מרבים את אלוהים, בעוד שמכחישי השילוש מאידך גיסא פשוט משחיתים את האל האחד מאבריו האינדיבידואליים, תפקידיו וממגווןו, אשר ניתן לנו כדי להחזיר חיים.
בקיצור, הבעיה גדולה ממה שאנחנו חושבים.
כאשר הוא מופיע בעולם הגלוי, פיזית, זהו תפקידו של הבן. לא אדם או יצור נפרד, אלא יהוה המציל את יהושע. במקרים כאלה הוא אכן קטן מהאב, כפי שנהג לומר הבן, שכן הוא התרוקן כדי שיוכל לרדת ולהופיע בקרבנו. הוא היה צריך להוריד את עצמו לרמה שלנו, לקבל על עצמו גוף אנושי, כדי שניתן יהיה לגעת בו, לראות אותו ואפילו להקריב אותו.
איך מישהו יכול היה לדמיין שמכלול אלוהים יכול להשתלב בגלימה של מקסימום. גובה 5.5 רגל ו-165 קילו דם ועצמות בשר אדם?
אבל שאלה גדולה עוד יותר היא איך מישהו יכול לדמיין שלעליון לא יהיה הכוח להופיע באופן אישי במקסימום כזה. גובה 5.5 רגל וגלימה אנושית של 165 קילו אם הוא רוצה, אם זה נחוץ, בגללנו?
כאות לאהבתו האינסופית, הוא אפילו סבל השפלה ומוות בידי יצורו הבלתי ראוי.
כשהוא מקבל דמות אדם ויורד בינינו להקריב את קורבן הכפורים, הוא לא מפסיק להתקיים שם למעלה במלכות ה' כאל יכול, כי אז הכל יתמוטט וזה בלתי אפשרי. ובמקרה שאנשים עוצרים בצורת האדם שהוא הבן, הם חורצים ממנו אליל יזוס מזוקן. לא סתם החליט יהושע להופיע בפני תלמידיו בצורה אחרת בעקבות תחייתו (מרק טז:12).
הוא לא רצה שיזכרו אותו דרך תווי פניו לאחר תחייתו. הוא גם רצה לציין שהוא רוח ולא רצה שיזכרו אותו לפי צורת המראה הלא מושלמת שלו. ואכן, מכאן ואילך, הוא חזר בימינו של האב, כלומר בהיותו יד ימינו של האב עצמו. הוא חדל להתקיים פיזית בעולם הנראה והפך בחזרה לאדם המשוח ברוח.
והנמשח נמשח לשלוט, דהיינו לפעול, כשם שיד ימין היא הראשונה לפעול, ליצור, לעבוד, לבנות וגם: לשקם. אם האחרון זה נדחה (שיקום), הוא נמשח גם לשפוט ולהוציא להורג את המורדים.
אני מאחל לכל קוראיי להימנע משני המשפטים האחרונים הללו, תנו לרוח הקודש לבצע את השיקום הנדרש נוסף בנו ובכנסייה. הזמן קרוב, החתן כבר בפתח.
בואו נתכונן לפגוש אותו בקרוב.